טוב אני לא באמת נושמת . הבוקר גיליתי הריון לא מתוכנן אחרי שלושה בנים. הקטן בן שנה. אני מפורקת נפשית ופיזית , הלילות עדיין לא לילות, חיתולים, מטרנה... אני עדיין בסרט הזה ומתה מפחד להיכנס לזה שוב. מצד אחד- לא מרגישה שאוכל להתמודד עם זה. גדול עלי. מגיע לי גם קצת חיים. מצד שני- ואם זו בת? רק מי שיש לה רק בנים יכולה להבין את ההתלבטות... יש בי צורך עז לבת, אבל עכשיו??... ושאלה למבינות בענייני ביוץ- אני יודעת בוודאות כי הביוץ היה יום אחרי קיום היחסים. למחרת פשוט הרגשתי את הכאבים האופיניים לביוץ. מה זה אומר מבחינת הסיכויים לבת? בקיצור. המוח שלי בעומס מטורף, בנוסף לעומס לעבודה, לילדים המתחרפנים בבית . לא יודעת מה לעשות . תגובות יתקבלו בברכה.
תודה למי ששרדה עד הלום- את אורך ההודעה, את החום ואת החופש הגדול...
|
תוכן ההודעה:
|