פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

15/9/2012 23:35 תיתי רופאת שיניים מאת: מאחורי המקדח- יומן שבועי כותרת: אל המרפאה נכנסו זוג ילדים בני תשע עשרה. איילת ונחום. בעל ואישה. איילת מבוהלת מאד, מתיישבת על הכיסא וממלאת לבקשתי את השאלון הרפואי. ויש לצערי, הרבה מה למלא. נחום מתיישב על כיסא לידה, שולח קריאות עידוד. איילת מספרת לי שעברה ניתוח קיסרי לפני שבועיים וסבתה של התינוקת,היא אמה של איילת, שומרת עליה כעת. אני מנסה לברר מהי הסיבה להגעתה של איילת למרפאה. ברור לי, ששבועיים אחרי לידה, מתוחים ונרגשים, לא מגיעים ככה לביקורת רגילה. איילת מספרת שיש לה חורים רבים בשיניים ואחד מפריע במיוחד, כי נכנסות אליו שאריות מזון. נחום לא מתאפק ומספר, שאיילת לא נרדמת בלילות, לא רק בגלל התינוקת, אלא בשל כאבי שיניים. אני מבקשת לבדוק, ואיילת שוכבת מכווצת כולה, פותחת פה קטן-קטן, ורומזת בזהירות על האזור הדואב. אני בהחלט רואה שן אחורית אחת, עם חור גדול מאד. סביר לי שזו ה"אשמה" בכאבים העזים. מצלמת את השן, ומקבלת אישור לניחוש. מסבירה לאיילת שאנקה את השן ואפסיק את הכאב. אני מבקשת מיסכה הסייעת מזרק אילחוש, רק כדי להיות על הצד הבטוח. בכל זאת, אני זוכרת כמה רגישה הייתי לכאב אחרי הלידה. מעדיפה לאלחש ליתר בטחון. איילת מכסה את פיה בשתי ידיים. לא מסכימה שאאלחש. אני מבטיחה שאהיה עדינה. יסכה הסייעת מחזיקה את ידה של איילת, שתרגיש נעים. אני ממתינה לאישורה של הפציאנטית שלי להתחיל בטיפול. אין אישור. איילת מסרבת לפתוח את הפה. נחום נוזף, יסכה נשבעת שזה לא נורא. אני מבטיחה שאהיה עדינה. כלום! הזמן נוקף. הפציאנט הבא, ילד צעיר בן ארבע, ממתין בחוץ. איילת סוכרת פיה. כואב לי הלב על ילדונת צעירה כזו, אחרי ניתוח, אמא צעירה, ושיכאב לה בלילה. לכן לא שולחת אותה לדרכה. מחכה, ומסבירה, וכנראה בינתיים, לוחצת בלי משים על בוכנת המזרק (שמשפריץ חומר אילחוש על הרצפה). איילת מחליטה לאזור אומץ. אני משתדלת בכל מאודי לאלחש בצורה הכי עדינה והכי בלתי מורגשת שרק יכולה. איילת מתלוננת שהחומר לא טעים. נו, זה כבר מצב טוב. עכשיו צריך להניח סכר גומי ולהתחיל בטיפול שורש. אני מנסה להניח סכר גומי, ואיילת פורצת בצעקות, עוד לפני שהגומי נגע בשן. השפתיים לא נותנות לי לראות מה הולך. הלשון לא מאפשרת להתקרב אל השן העששתית והאחורית. הזמן נוקף. הפציאנט הצעיר בחוץ מאבד סבלנות. (אני שומעת). אני מוותרת על סכר הגומי, קושרת את הפוצרים, המשמשים לשם טיפול שורש בחוט דנטאלי, שלא יפלו חס וחלילה לגרון של איילת. יסכה מרחיקה את הלשון הסוררת בעזרת מראה קטנה, והדבר לא פשוט! איילת מנסה בכל דרך מהלחץ, להעיף את המראה ממקומה. הלשון חזקה! אני מפעילה כח רב באצבעות, להחזיק את צינור הסקשן, כך שאוכל לעבוד וגם לראות את השן המטופלת, ואף להשמר מלגעת בטעות בלחיים מבפנים עם המקדח. ממש מסובך! איילת מזיזה את הראש לצדדים. ממש מפחיד ככה לטפל. אני מסבירה שהיא עלולה להפצע, והפחד להפצע, גורם לאיילת להפסיק לנוע. נחום שולח קריאות עידוד מהצד. אני משתדלת לעודד מלמעלה. יסכה רבה עם הלשון, ואיילת צועקת שכואב לה. גם כשהמקדח בכלל לא פועל... אני מחליטה להוסיף מעט חומר אילחוש, שכן חלק יפה מחומר הזריקה הקודמת, הושפרץ במרץ על הרצפה המאולחשת כנראה היטב. הפעם איילת כבר לא כל כך מתנגדת. גילתה שאילחוש לא נורא, והפעם גם לי קל יותר, שכן האזור מאולחש. התוספת היא עוד יותר ליתר בטחון. האצבעות, הנלחמות בשפתיים, כבר כואבות לי. האצבעות של יסכה, הנלחמות בלשון, כואבות לה. איילת דוקא רגועה כבר. נוכחה לראות שלא נורא. אני ממהרת לנקות את השן כמיטב היכולת, מורחת משחה אנטיביוטית בתוך השן. מהר מהר סתימה זמנית, ושולחת לבצע טיפול שורש, בתקוה שהרופא האנדודונט יסכים. נכנס הילד בן הארבע, והטיפול בו נראה לי לפתע כל כך קל. תוכן ההודעה: תגובות נוספות 16/9/2012  4:32 גומרת לקרוא את הקטע הזה ומרגישה כאילו רצתי מרתון. אלופה את! גם בטיפול וגם בכתיבה עליו. (ל"ת) - ניה 16/9/2012  11:31 זה נשמע כמו סיפור של "קש ששבר את גב הגמל": אחרי חתונה, הריון, ניתוח קיסרי והורות לתינוק צווחן - טיפול אצל תיתי זה כבר יותר מידי :-))) (ל"ת) - דפלול 16/9/2012  15:15 גבירתי העורך-דינית, לא מודה באשמה! - תיתי רופאת שיניים 16/9/2012  17:53 מעולה! אז מה זה עושה מהבעל?... ;-) (ל"ת) - דפלול 17/9/2012  16:0 הבעל שלי? אמיץ ללא חת ובעל כוח סבל נדיר. (ל"ת) - תיתי רופאת שיניים 17/9/2012  17:25 לא...... התכוונתי שהפכת לי את הנמשלים והמשלים: הילדונת הפכה מגמל לקש אז שאלתי האם זה עושה את בעלה חמור.... ;-) (ל"ת) - דפלול 17/9/2012  18:57 וללה גבירתי המלומדת. יפה! :-))) - תיתי רופאת שיניים

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש