בלוג פורומים השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 

הלידה - בבית, הכסף -לביה"ח

בתי"ח בישראל משלשלים לכיסם את דמי האשפוז של לידות בית, לאחר שהיולדת מתייצבת בביה"ח, תוך יממה מהלידה, כדי להיות זכאית למענק הלידה. הדיון בכנסת בתיקון לחוק – לאחר הפגרה. מענק האשפוז – עבור ארבעה ימים, משולם גם עבור כל היולדות בבתיה"ח, שרובן משתחררות אחרי 48 שעות

 גרסת הדפסה   
 
מאת: רותי קרני הורוביץ

בתי החולים בישראל נוהגים לשחרר יולדות לביתן 48 שעות לאחר הלידה, במקום לאחר ארבעה ימים, לפיהם משלמת להם הממשלה באמצעות הביטוח הלאומי דמי אשפוז בעבור היולדות. השחרור המוקדם מאפשר לבתיה"ח לפנות במהירות מיטות וכוח אדם, לטיפול ביולדות חדשות, שכל אחת מהן מכניסה לבית החולים סכום קבוע של כששת אלפים שקלים. על כך נודע ל"אמנות הלידה" מעיון בפרוטוקול ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, שדנה בנושא זכות מענק לידה בלידות בית.
מעיון בפרוטוקול עולה כי הביטוח הלאומי משלם סכום קבוע, המחושב לפי ארבעה ימי אשפוז לבית החולים, בגין כל יולדת. לדברי נציגת הביטוח הלאומי בדיון, הדר```` חיה קטן, נקבע סכום זה על-סמך ממוצע מספר הימים שיולדת צריכה להישאר בבית-החולים. דמי האשפוז משולמים במלואם לבית החולים גם אם בפועל הלידה לא התרחשה בין כתליו, ואפילו אם היולדת ותינוקה לא התאשפזו בו כלל, ובלבד שהתייצבו 24 שעות מהלידה לרישום בו. בדרך כלל, עוברים האם והיילוד שהתייצבו לאחר לידת הבית בדיקת רופא והליכי רישום, כולל תעודת לידה, ומשוחררים לביתם.
לפי דבריה של עו"ד לאה רוזנברג, שדיברה אף היא בדיון מצד הביטוח הלאומי, אין לביטוח הלאומי כל הליך של ביקורת לבדיקת המספר האמיתי של ימי האשפוז בפועל שלהם נזקקה כל יולדת.
בתגובה לשאלת "אמנות הלידה" אם התשלום אמור להיות לפי ימי אשפוז, מדוע משלמים עבור ארבעה, כשבפועל מנוצלים עפ"י רוב יומיים בלבד, טענו גורמים במערכת הבריאות כי התשלום מוצדק, משום שאין תמחור עבור לידה. לשאלת "אמנות הלידה" מדוע אין מנהיגים תמחור נפרד ללידה, כדי לבטל את העיוות שבתשלום הכולל ולהסדיר תשלום עבור הטיפול ביולדת שניתן בפועל, הסבירו אותם גורמים שלמעשה אין היולדת נזקקת לכל פרוצדורה רפואית בדר"כ במהלך הלידה, מאחר שזהו תהליך טבעי, שאין צורך להתערב בו אלא להשגיח על התנהלותו התקינה בלבד.
דוברת ביה"ח ליס ליולדות, אביבה שמר, אישרה כי זמן האשפוז הממוצע ליולדת בליס, הוא יומיים וחצי בלבד. לגבי היום וחצי ה"עודף", ששוויו כאלפיים שקלים, אותו יכלה אולי המדינה לנצל כדי לשלם למיילדת או לאחות דמי ביקור בית ומעקב כנהוג בארצות כהולנד ואנגליה, השיבה שמר כי גם במקרים שבהם היולדת נשארת זמן נוסף בבית-החולים, דוגמת ניתוח קיסרי, התשלום קבוע, וביה"ח אינו נהנה מתוספת על ימי האשפוז.
נראה אם כן, כי המצב כיום בנושא סובל משלושה עיוותים עיקריים, הקשורים זה בזה בצורה הבאה: מצד אחד, המדינה אינה מוכנה להכיר בלידות בית בכך שאינה מעניקה מענק לידה עליהן. מצד שני, המענק משולם ליולדת כיום רק בתנאי שהתייצבה בביה"ח בתוך יממה מהלידה, ובעצם התייצבותה היא מזכה את בית-החולים במענק האשפוז. בית-החולים, נותן סוג של "הכשר" ליולדת המתייצבת, ומרוויח, בתמורה, דמי אשפוז בגין לידה שלא בוצעה בין כתליו, ואשפוז שלא התרחש. בנוסף על כך, מחושבים דמי האשפוז לפי ארבעה, בעוד שבפועל, מבלי כל קשר ללידות בית הם כשניים בממוצע.
ל"אמנות הלידה" נודע, כי מזה כשלוש שנים, מאז אושר השחרור המוקדם בחוזר של משרד הבריאות, נהוג לשחרר את היולדות לבתיהן עם תינוקותיהן, אלא אם חל סיבוך כלשהוא המצריך אשפוז ממושך יותר.
אילנה שמש, מיילדת מוסמכת המבצעת בישראל לידות בית מזה 13 שנים, אמרה כי עצם קיום ישיבת הוועדה, מבלי השתתפות מיילדות ורופאים התומכים בלידות בית הוא חמור. שמש קראה לנשים שילדו בביתן בשנים האחרונות לפנות לחברי הכנסת אברהם הירשזון שהציע את התיקון לחוק וליו"ר הוועדה הדנה בתיקון דוד טל, להשמיע את קולן למען הזכות לבחור להביא לעולם ילדים בתנאים נאותים, ובסביבה הולמת ובטוחה. נוסח הפניה של שמש ליולדות ולבני זוגן, מובא בסוף המאמר.
"אמנות הלידה" הציבה בשבוע שעבר מספר שאלות לדוברי משרד הבריאות והביטוח הלאומי, אך לא השיגה עדיין כל תגובה. בין השאר נשאל דובר הביטוח הלאומי - אם התשלום אמור להיות לפי ימי אשפוז, מדוע משלם המוסד עבור ארבעה, כשבפועל מנוצלים עפ"י רוב יומיים בלבד, והאם מנוהל מעקב אחר משך הזמן הממוצע של אשפוז יולדת בבתי-חולים?
כמו כן נשאל המוסד לביטוח הלאומי האם היה מצדד בשיטת תשלום של ````כל מקרה לפי גופו````.
תגובת משרד הבריאות, שהגיעה לאחר כחודש (!) ימים, נאמר, בין השאר כי המוסד לביטוח לאומי מלשם תשלום אחיד בסך 5847, לפי החוק, וכמו-כן אינו מנהל מעקב אחר משך הזמן הממוצע של אשפוז היולדות. כמו-כן נמסר מלשכת הדובר כי המוסד אינו מצדד בשיטת תשלום של כל מקרה לגופו, משום שהחישוב ידרוש הגדלת מצבת העובדים במוסד.
משרד הבריאות נשאל, בין השאר:
מדוע מזה שלוש שנים משוחררות היולדות לבתיהן לאחר 48 שעות מהלידה, ולא 72 ואף 96 שעות כפי שהיה נהוג בשנים קודם לכן?
אם תהליך הלידה עצמו אינו מתוקצב או נכלל בתשלום, משום שאין הוא בבסיסו תהליך רפואי הדורש התערבות, אלא השגחה בלבד, האם אין מקום לתקן תשלום בנפרד להשגחה על יולדת?
האם הייתם מצדדים בשיטת תשלום של "כל מקרה לפי גופו?"
האם מנוהל מעקב אחר משך הזמן הממוצע של אשפוז יולדת בבתי-חולים?
האם אין במצב כיום שבו, למעשה, הביטוח הלאומי מעביר את כספיכם לפי תחשיב ארבעת הימים משום עיוות? ואם יש, מה בכוונתכם לעשות בנדון?
בנושא לידות הבית – האם קיימת מניעה להעביר את דמי ההשגחה והאשפוז למיילדת ולקליניקה פרטית ומהי? האין זה נכון יותר לשחרר את היולדת לאחר 48 שעות, לשלם למוסד המאשפז בעבור זמן זה, ואת היתרה לנצל למעקב פוסט-פרטום שייערך על-ידי יולדות בבית היולדת, כנהוג במדינות מתוקנות כהולנד, אנגליה וכו?
כאמור, לא היה ניתן להשיג את תגובת המשרד. הדיון הנוסף של וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בנושא התיקון לחוק, אמור להתקיים לאחר הפגרה.

למכתב של אילנה ליולדות בנושא התיקון לחוק לידות בית


לפרוטוקול ישיבת הוועדה בכנסת בנושא התיקון לחוק


לעבודה בנושא לידות בית בישראל


לאתר באנגלית הדן בשאלת לידות הבית


לאתר באנגלית המנסה לענות על השאלה "האם לידת בית מתאימה לך?"


 
 

הרשמה לניוזלטר

קבלו עדכונים והטבות
כל ראשון לחודש למייל
דואר אלקטרוני
שם
 
לגיליונות קודמים
 


בבית, במיטה שלכם

 


או שלא…

 

 

 
לאינדקס לידה - הגדול במדינה
כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש