תודות למיילדות: שיין, אילנה ורונית, שהקדישו מזמנן ושיתפו אותנו במידע, בסיפורים ובהרגשות על העבודה החשובה שהן עושות. ותודה גדולה לכל אותן נשים אמיצות שבחרו ללדת בבית ולשתף אותנו בחוויותיהן האינטימיות.
עטוף ברחמים
אור כחול כהה
זה עוטף אותך ברחמים
צף אתה הוזה
מרחף לעולמות גבוהים.
אתה אולי יודע הכל
ורואה את הסודות גלויים
אתה ודאי רגוע מאוד
זה עוטף אותך ברחמים.
נח בתוך אימך
היא תתן לך תמיד הכל,
כשיבוא יומך
יש לך תמיד לאן ליפול.
בסוף אתה תצא לעולם,
ומיד אתה תרגיש כאב.
אור חזק מכה בפנים
ואתה מתחיל להיות רעב.
אל תמהר, אל תמהר
לצאת אל רגע האמת.
אל תישבר –
בסוף תצא אלי, כשאקח אותך בזרועותי
אני תמיד רואה,
זה ודאי יכאב
כי אפילו אם האל שומר
בחוץ זה לפעמים בוער.
שוב אתה בועט
כבר אבדה לך הסבלנות
בתוכי נובט
ורוקם לעצמך זהות.
בסוף אתה תצא לעולם
ומיד אתה תרגיש כאב.
אור חזק יכה בפנים,
אעטוף אותך ברחמים.
תוכן העניינים:
1. פתח דבר - עמ'' 4-5
2. היסטוריה של המיילדות - עמ'' 5-6
3. סיבות מיילדת / יולדת ללדת בבית - עמ'' 7
4. הערכות בבית - עמ'' 8
5. תהליך התקשרות יולדת-מיילדת - עמ'' 8
6. באיזה מקרים מיילדת תחליט לא לילד בבית - .עמ'' 9
7. המקרים בהם יש צורך להעביר את היולדת לחדר לידה - עמ'' 9
8. על מנת להיערך בצורה הטובה ביותר ללידת בית יש לדאוג - עמ'' 9-10
9. ציוד להכנה בבית וציוד שהמיילדת מביאה איתה - עמ'' 10
01. פרוצדורות ורישום - עמ'' 10-11
11. עלויות - עמ'' 11
21. דולות / תומכות לידה - עמ'' 11
31. השואה בין לידה מנוהלת ללידת בית - עמ'' 11-12
41. סטטיסטיקות - עמ'' 12-16
51. פוליטיקה - עמ'' 16-17
61. סוף דבר - עמ'' 17-18
71. ביבליוגרפיה - עמ'' 19
פתח דבר
תהליך היווצרותו וגדילתו של עובר ברחם אימו הוא פלא גדול. יצירת מופת שהטבע דאג לכל פרט ופרט מהקטן ועד לגדול, בעיקר על מנת שנשים תוכלנה ללדת בצורה הפרימיטיבית והפשוטה ביותר. בכל אישה טמון הידע איך ללדת, מה צריך לקרות בכל שלב. מרגע ההתעברות ועד צאתו של התינוק לאויר העולם. הגוף מטבעו יודע מה לעשות, אנחנו רק צריכות להקשיב, להיות מודעות, ולא להפריע למהלך טבעי זה. חשוב שנשים תהיינה מודעות וקשובות לתהליך המופלא המתרחש בגופן. הטבע יצר את האשה כך שתוכל להכיל ולספוג גם את הכאב הכרוך בתהליך הלידה.
נשים שיולדות בתהליך טבעי, עוברות חוויה עוצמתית, מתחברות להוויתן הנשית – ועוברות לפאזה אחרת בחייהן כנשים, אמהות, רעיות וחברות.
מבנה החברה המערבית, מעמד האישה, פוליטיקה וכניסת גברים למערכת המיילדותית שינו את פני הדברים במאות האחרונות, ובטחונן של נשים בגופן, בידע שלהן וביכולת שלהן ללדת באופן טבעי התערערו לחלוטין. הכאב בלידה הפך לאויב וההתגוננות מפניו הביאה תגובת שרשרת: התערבויות רפואיות בלידה, תלות במשככי כאבים, ניהול הלידה ע"י צוות רפואי ולא ע"י האישה ובן זוגה, ובעקבות אלה נגזלת הזכות וההזדמנות הגדולה שניתנה לנשים לצמיחה והתפתחות מתהליך הלידה.
מטרתנו בעבודה זו היא להביא למודעות את הפוטנציאל העצום, את חווית הצמיחה, הבטחון והאהבה הכרוכים כולם בתהליך הלידה. לעורר נשים לחשיבה והבנה שיש דרך אחרת ללדת, שהלידה לא חייבת להיות טראומתית לא לאם ולא לתינוק. להחזיר את האמון שאנחנו יכולות לעשות את זה, ומגיע לנו לבחור את הדרך מעצם היותנו שוות זכויות. נשים אינן מודעות לזכויותיהן לנהל את הלידה שלהן, נשים רואות בבית חולים והצוות הרפואי כממסד שיש להיתלות בו והוא זה שמחליט מה טוב, מה נכון ומה לא.
ככל שנשים תסמוכנה יותר על עצמן ותהיינה בטוחות בדרכן הן תזדקקנה פחות ל"ממסד" – והגלגל יתהפך.
ככל שתגבר המודעות בקרב נשים והן תתחלנה לעמוד על זכויותיהן, כך יתפוס הנושא מקום חשוב יותר בסדר היום הציבורי, ויגדל הצורך למצוא פתרונות ודרכים לאפשר לנשים ללדת איך שהן תבחרנה.
אנו תקווה שעבודה זו תעורר שאלות ותהיות, מקוות שיותר ויותר נשים תיקחנה חלק פעיל, ותחפשנה אלטרנטיבות המתאימות לצרכיהן.
לצורך הכנת העבודה, ערכנו ראיונות בקרב מיילדות המיילדות בבית, נשים שילדו בבית ונשים בכלל. השתמשנו בספרות מקצועית ואף צירפנו מספר מאמרים וסטטיסטיקות.
היריעה קצרה מלהכיל את כמות הדברים שקראנו ושמענו, ובחרנו בנושאים שלדעתנו הם החשובים ביותר.
בשאלון שהפצנו בין נשים בצורה אקראית עולה, שרוב הנשים אינן מודעות לאופציה שלהן ללדת בבית. במקביל הן לא היו בוחרות ללדת בבית והסיבה העיקרית היא "יותר בטוח ללדת בבית חולים", "מה יקרה אם יהיו סיבוכים" וכד''.
רוב הנשים היו בכל זאת מוכנות לשמוע על הנושא, ולא פסלו אותו על הסף.
סקר זה חיזק את דעתנו בעניין, ואנו חושבות שיש הרבה מקום להעלאת רמת המודעות לנושא בקרב הנשים בפרט והאוכלוסייה ככלל בארץ.
היסטוריה של המיילדות בעולם ובארץ:
מיילדות הוא אחד המקצועות העתיקים בעולם. לכל עם / אזור / תרבות יש את הדרך שלהם.
בעולם המערבי עד המאות ה- 16-17 כל הלידות התרחשו בבתים. הלידות התרחשו בעזרת נשים וגברים לא הורשו להיות נוכחים. נשים מקצועיות בדרך כלל הזקנות – חכמות הכפר היו המיילדות. את תורתן היו מעבירות בעל פה. הן ידעו לרקוח משחות, תערובות עשבים ועיסויים למיניהם.
במאה ה- 17 נפתחו באירופה האוניברסיטאות. נשים אז לא הורשו ללמוד, והגברים שלמדו החליטו לקחת על עצמם את מקצוע המיילדות. הם דחקו את הנשים המיילדות אל מחוץ לחוק ובחלק מהמקרים אף העלו אותן על מוקד. אם עד אותה תקופה היולדת נהגה ללדת בעמידה או בכריעה – משלב זה התחילו להשכיב נשים על מיטות – ואז התחילו הצרות. לנשים כאב, התינוקות נתקעו בתעלות הלידה, התחילו זיהומים ונאלצו לחפש פתרונות (משככי כאבים, מלקחיים וכד''). נשים הפכו להיות פסיביות, הורחקו מהאינסטינקטים של עצמן ואיבדו את אמונן ביכולתן ללדת בצורה עצמאית.
בנוסף – בתי החולים הממסדיים במאות ה- 18-19 ובתחילת המאה ה- 20 היו בתי חולים ששרתו נשים עניות או כאלה שילדו מחוץ לנישואין. בבתי החולים הללו טיפלו בנשים מתלמדים (סטז''רים) שזו הייתה להם הפעם הראשונה שיילדו, חתכו או תפרו והנשים היו שפנות ניסיון.
אחרי מלחמת העולם השנייה, הארגון הרפואי הלאומי הבריטי ובעקבותיו מדינות רבות באירופה ובקנדה קבעו שוויון זכויות בין התושבים ולכולם ניתן ביטוח רפואי ממשלתי. בעקבות זאת נחקקו חוקים ממשלתיים לגבי מדיניות הלידה והיכן היא צריכה להתבצע. לידות נערכו אך ורק בבתי חולים, בשכיבה על מיטות, עם מכשירים סביב.
ההתפתחות הרפואית הטכנולוגית הביאה שיפור במצבן של נשים אשר סבלו במהלך ההריון והלידה מחד, ומאידך הרחיקה את הנשים מעצמן ומיכולתן העצמאית ללדת לבד.
נשים שמגיעות ללדת בבתי החולים נתונות לתכתיבים של הצוות הרפואי, שלא פעם מנוגדים לרצונן הטבעי.
לדוגמא פקיעת מי שפיר בפתיחה של 3-4 ס"מ, בדיקות ידניות רבות ע"י המיילדות והרופאים, זירוזים למיניהם, ו"הלחצות". התנאים הפיזיים – שכיבה על מיטה כאילו האישה חולה, לא לאכול ולא לשתות, אנשים זרים סביב שמדברים עליה ולא איתה. כל אלה הביאו לאיבוד הביטחון של נשים בעצמן וביכולתן הטבעית ללדת.
נשים מצופות להיות פסיביות, לא לשלוט על גופן ולא להפגין כאבים ורגשות. נשים אחרי לידות מסוג זה מפנימות את רגשותיהן, סובלות מטראומות, לא אחת מפתחות רגשות אשם וכעסים אשר מלווים אותן למשך שנים רבות אחרי הלידה.
בשנות ה- 30 רופא אנגלי בשם דיקריד שעבד עם נשות החברה הגבוהה, חווה לידות בבתים של נשים עניות אשר ילדו בחדרים קטנים וחשוכים, בשקט וללא כאבים, והחליט ללמד גם את נשות העשירים כיצד ללדת אחרת. הוא התחיל עם קורסי הכנה ללידה והמשיך ללמד גם מיילדות.
אחריו היה הרופא הרוסי למאז'' אשר החל לשתף את בני הזוג בלידה, ולימד את היולדות נשימות מיוחדות. ברדלי ואחרי לה- בואיה חיפשו דרך להקל על הילוד את רגע יציאתו לעולם, החשיכו את חדרי הלידה שהיו עד אז מוארים בפרוז''קטורים וניסו להנעים את הרגעים הראשונים. מישל אודנט הנהיג את לידת המים ודאג להחזיר לנשים את חווית הלידה הבריאה והמחזקת.
במקביל החלה לעלות ולצמוח התנועה הפמיניסטית, ונשים החלו לדרוש התייחסות הומנית ורגישות לספונטניות של הלידה. גדל הצורך של הנשים ללדת אחרת, החלו הידברות ושינויים אשר למעשה נמשכים עד היום.
מערכת הבריאות בארץ נתנה לנשים את ההרגשה שהן לא צריכות ולא יכולות ללדת בכוחות עצמן. לידה זה דבר מסוכן, הן צריכות משככי כאבים למיניהם, המערכת דאגה להכניס לנשים פחד מלידות בבית. בעבר ישראל היתה מדינה עניה ונהגו ללדת בלי תנאים סניטריים וצוות מקצועי ואחוזי התחלואה והתמותה היו גבוהים. מאז שקמו קופות חולים התנאים השתפרו הוכשר צוות רפואי שבראשו הרופאים שלקחו סמכויות רבות של מיילדות. כמו למשל מיילדת שבודקת ואחריה בא רופא ובודק אף הוא, מיילדות הוכרחו לעשות אפיזיוטומיה כדי שלא יהיו קרעים וכדי לזרז את הלידה (אין זמן… ). למעשה לפני כעשרים שנה המיילדות היו "מוציאות תינוק" + פועלות ניקיון. הן היו אחראיות לנקות את כל הציוד והמכשירים ולכן העדיפו לא להתעסק עם התפירה של האפיזיוטומיה לאחר הלידה. מה שגרם להורדה נוספת בסמכויותיהן.
במקביל להתעוררות התנועה הפמיניסטית בעולם והתחזקות מעמד האישה, התפתחה גם בארץ אצל הנשים מודעות גדולה יותר לזכויותיהן באופן כללי, וספציפית בלידה.
קשה למצוא מאפיין ברור לנשים שבוחרות ללדת בבית. באופן כללי אפשר לאפיין אותן כנשים שמודעות יותר לעצמן, עצמאיות, נשים שלא מקבלות הכל כמובן מאליו, נשים שלוקחות אחריות על החיים שלהן, מודעות לבריאות וחיבור לטבע, נשים שחוו לידות טראומתיות.
הסיבות שהביאו את המיילדות לילד בבית:
סיכום הדברים מתוך ראיונות שערכנו עם 3 המיילדות המוסמכות (עם רשיון עבודה ישראלי) הפועלות היום בארץ: רונית, אילנה ושיין כולן עבדו בבתי חולים, בתחילת דרכן יילדו בצורה קונבנציונאלית אך חיפשו דרך אחרת שתתאים להשקפת עולמן.
1. רצון לשפר את איכות הלידה, ולהפוך אותה לאירוע שמתוכו תהיה גדילה וצמיחה – אישית, זוגית ומשפחתית.
2. ליילד בבית זה מצב של נתינה וקבלה, בו כל הצדדים שותפים לתהליך של הפריה הדדית..
3. היכולת לקבל החלטות בצוותא עם בני הזוג, וללא התערבות צוות רפואי וכללים נוקשים של מסגרת בית חולים.
4. היכולת לעבוד בסביבה אינטימית ואוהדת ללא לחצים.
5. מימוש עצמי – היכולת לילד בדרך שלה.
6. חשיבות עצומה לרגע יציאת הילוד מרחם אימו, הן לילוד והן ליולדת. להקטין את טראומת הילוד להסתגלות לחיים מחוץ לרחם אימו.
7. רגע הלידה הוא רגע אינטימי, חזק, מרגש, מלא אנרגיות – בסביבה הביתית של בני הזוג הוא מתעצם ואין כמו להיות שותפות לרגע הזה.
8. תחושת הביטחון של היולדת בסביבה הטבעית שלה, משפרת ומקדמת את מהלך הלידה.
9. התפקיד שלה – ללוות, לעזור, ליעץ – ולא לעצב ולהחליט עבור היולדת.
סיבות של היולדות ללדת בבית:
1. פחד מבית חולים.
2. טראומות מלידות קודמות.
3. אוירה רגועה ביתית ושלווה. הבית שלי זה הכל – הריח שלי, הסדינים שלי, החוקים שלי, לאף אחד אין זכות עלי – גם במהלך הלידה וגם אחריה.
4. להיות ולהרגיש חופשיה במהלך כל תהליך הלידה, לעשות כל שעולה בדעתי, ללדת באיזו תנוחה שארצה, לעשות קולות ורעשים כמה ואיך שארצה.
5. לידה חופשיה מהתערבויות רפואיות, כמו: בדיקות למיניהן במהלך הלידה, אינפוזיה, מוניטור קבוע, בדיקה פנימית, פטוצין, אפיזיוטומיה, וכד''.
6. ללדת טבעי ללא משככי כאבים.
7. להתחבר לגוף שלי, לנשיות שלי, להתגבר על הכאב, ללכת בדרך שלי.
8. הלידה לא מנוהלת ע"י זרים, ותהליך קבלת ההחלטות הוא משותף לבני הזוג והמיילדת.
9. היכולת לבחור מיילדת מתאימה.
01. לחלוק רגעים אינטימיים עם הקרובים ביותר ולא עם צוות רפואי זר ומנוכר.
11. לשמור על המשפחה ביחד ולא להתנתק דווקא ברגעים אלה.
21. האפשרות להיות עם התינוק אחרי הלידה כמה ואיך שרק רוצים.
31. חיסונים כן או לא – לפי בחירת בני הזוג.
41. בלידת בית בן הזוג הוא חלק פעיל בלידה.
הערכות בבית / תמיכת בן הזוג / הילדים / המשפחה
במידה ובן הזוג אינו תומך בלידת בית, יש צורך להבין מדוע ובמידה וההתנגדות נחרצת כדאי לשקול שנית את ההחלטה.
ילדים נוספים בבית: במידה ומחליטים לשתף את הילדים בחוויה, חייבים להכין אותם מראש. במידה והילדים קטנים כדאי ורצוי מאוד שיהיה אדם נוסף שיוכל לטפל רק בהם, כדי שהיולדת ובן זוגה יהיו פנויים ומרוכזים בלידה עצמה.
הרבה מאלה שמחליטות ללדת בבית נתקלות בלחץ חברתי חזק מצד המשפחה המורחבת וחברים. יש כאלה שמחליטות פשוט לא לספר, או לספר רק לאלה שהן יודעות שיבינו ויתמכו. אחרות, שמרגישות חזקות ובטוחות יותר יספרו, והביקורת והספקנות לא ישפיעו על החלטתן.
ההערכות בבית אינה מורכבת כלל, וכל יולדת מוצאת ברגע הנכון את המקום הנכון ללדת.
.
תהליך ההתקשרות יולדת-מיילדת
1. נשים שבוחרות/חושבות ללדת בבית מקבלות המלצות על מיילדות מנשים שכבר ילדו בבית.
2. מיילדות מסוימות מתחילות את תהליך ההתקשרות רק אחרי שבוע 30, ומיילדות אחרות מעדיפות תהליך התקשרות ומעקב ארוך יותר.
3. המפגש הראשון בין המיילדת ליולדת/בני הזוג מוקדש כולו להיכרות ואינפורמציה כללית. במפגש זה מדברים על הסיבות, הסיכונים, הצרכים, הרצונות, התנאים וכד''. אחרי מפגש זה תתקבל החלטה האם לידת בית מתאימה.
4. בהמשך ההתקשרות המיילדת מקבלת את כל האינפורמציה הרפואית/מעקב ההריון עד כה. במידת הצורך מפנה לבדיקות נוספות, ממליצה על שינויים בתזונה, צמחי מרפא, פעילות פיזית, קורסי הכנה ללידה, וכד''.
5. היולדת רשאית לפנות למיילדת בכל שאלה, בעיה, הרהור וערעור.
6. כשמתחילה הלידה - צירים, ירידת מים, הרגשה שצריך את המיילדת וכד'' – מתקשרים למיילדת והיא מגיעה על פי הצורך.
7. אחרי הלידה המיילדת נשארת בבית כמה שעות (שעתיים-שלוש), בודקת שלאם ולתינוק שלום.
8. בימים הראשון והשני אחרי הלידה המיילדת עורכת ביקור בית.
9. המיילדות כולן מחייבות בדיקת התינוק אצל רופא ילודים במהלך 24 השעות הראשונות אחרי הלידה.
01. חשוב להדגיש לפני היולדת שבמידה ויהיה צורך בפינוי לבית חולים, יעבירו אותה לבית החולים הקרוב ביותר לביתה, ולאו דווקא לבית חולים שהיא תבחר.
באיזה מקרים מיילדת תחליט לא ליילד יולדת בבית :
1. תאומים.
2. ניתוח קיסרי בלידה קודמת.
3. לחץ דם גבוה
4. עובר גדול
5. סכרת
6. דימום בלידות קודמות
7. מצג עכוז
8. אנמיה
9. רעלת הריון
01. אישה שמפחדת מהלידה, חוסר תמיכה של בן הזוג.
11. חשש למום כלשהו בעובר
המקרים בהן יש צורך להעביר יולדת לחדר לידה :
באופן כללי אפשר להגדיר את הסיבות כסיבוך כלשהו כגון
1. דימום אחרי לידה.
2. שיליה שלא נפרדה.
3. לידה שלא מתקדמת בקצב הסביר
4. תינוק במצוקה
במצבים בהם יש היתקעות כתפיים, הפתרון שהוצע ע"י המיילדות איתן שוחחנו הוא שינויי תנוחה ותנועה של היולדת – בדר"כ לעמוד על שש.
במצבים בהם יש כריכה של חבל הטבור, הפתרון הוא חיתוך מוקדם שיפחית את הלחץ.
על מנת להיערך בצורה הטובה ביותר ללידת בית יש לדאוג ל:
1. למצוא מיילדת מוסמכת, בעלת ניסיון, בטוחה בעצמה ורגועה. צריכה להיווצר כימיה טובה בינה לבין האנשים שיהיו בסביבת היולדת במהלך הלידה.
2. יש ללמוד ולאסוף את כל המידע הדרוש ליולדת כדי לעזור לעצמה במהלך הלידה. איך מקבלים צירים, הרפיה, נשימות, מודעות, תנוחות ותנועה טובה לקדם את התינוק בתעלת הלידה, התגברות על פחדים, בטחון עצמי, חשיבה חיובית.
3. לדאוג שיהיה עוד מישהו תומך מלבד המיילדת, אשר יש לו/לה כימיה טובה עם היולדת. ייתכן שאחרי הלידה האישה ו/או התינוק יזדקקו לתמיכה בו זמנית.
4. לדאוג שבסביבה יהיה טלפון פועל למקרה חירום, לדאוג לאמצעי תחבורה במידה ויהיה צורך לעבור לבי"ח. שיהיו אנשים נוספים בכוננות במידת הצורך.
5. לדאוג שכל הציוד המומלץ ע"י המיילדת יהיה בבית מוכן ומזומן.
6. להכין את הבית מבחינת ילדים נוספים אם יש, חימום/קירור הבית לפי הצורך, דוד מים חמים עובד, כריות, שמיכות וכל מה שיגרום לנוחיות מקסימלית.
ציוד להכנה בבית:
חבילת מרפדים – "חיתולים שטוחים" 60X60
חבילות פדים גדולים
מי שרוצה שעוונית או ניילון גדול
ארניקה הומואפטית
מים חמים (דוד דולק)
חיתולי בד איתם מוציאים את התינוק
חיתולי פלנל לנגב ולעטוף את התינוק
תה ילקוט הרועים לכיווץ הרחם אחרי הלידה
ציוד שהמיילדת מביאה :
סט לידה סטרילי
דופלר
בלון חמצן
מנשם לתינוק
שקית עירוי עם כל הציוד הנלווה
תרופות קונבנציונליות לחירום
קיט סטרילי לתפירה
משקל לתינוק (משקל חסידה)
תרופות הומואפטיות
שמנים
קיט לשאיבת הפרשות
קיט להפרדת תינוק
חיסונים/בדיקות (משתנה ממיילדת למיילדת)
כפפות חד פעמיות
בריכה מיוחדת ללידה (לפעמים)
פרוצדורות ורישום
1. כיום בישראל אישה שיולדת בבית אינה זכאית למענק לידה.
2. החוק קובע: שכל אישה שנזקקת לאישפוז בלידתה זכאית למענק לידה.
3. אישה היולדת בבית עם מיילדת מוסמכת בעלת רשיון, מקבלת מהמיילדת מכתב אישור הכולל פרטים על הלידה
4. אישה שתגיע לבית החולים תוך 24 שעות מרגע הלידה עם אישור זה - תינוקה ירשם במרשם האוכלוסין והיא תקבל את מענק הלידה.
5. במידה ואינה מעונינת לקבל את מענק הלידה, עליה לגשת למשרד הפנים עם האישור מהמיילדת ולרשום את התינוק בעצמה.
6. כשהאישה מגיע לבית החולים תוך 24 שעות מרגע הלידה היא יכולה לבחור האם להבדק אצל רופא, האם תינוקה ייבדק, האם לתת חיסונים לתינוק, והאם לערוך לתינוק בדיקת PKU..
במידה ואינה מעונינת בכל הנ"ל, תחתום על טופס ויתור ותשתחרר מבית חולים.
7. בית החולים משגב לדך הוא הפתוח ביותר, משתף פעולה עם היולדת ואינו מחייב דבר.
עלויות:
מחיר ללידת בית נע בין 700$ ל- 850$.
אצל חלק מהמיילדות מחיר זה כולל גם מעקב הריון.
דולות / תומכות לידה כן או לא ?
כל המיילדות עימן שוחחנו הביעו דעה חיובית ללא כל סייג לגבי הצורך והעזרה הניתנים ע"י תומכות הלידה מכל סוג שהוא. הן אינן מחייבות את היולדת לשכור את שירותיה של תומכת לידה, אך במידה והיולדת מחליטה להזמין תומכת ללידה הן רוצות לקיים מפגש היכרות לפני הלידה.
הימצאותה של תומכת לידה בזמן הלידה, הן אם בבית והן אם בבי"ח עוזרת גם ליולדת וגם למיילדת, ובשום פנים ואופן אינה גוזלת את מקומה של המיילדת.
השואה בין לידה מנוהלת בבית חולים לבין לידה טבעית/לידת בית
לידה מנוהלת בבית חולים לידה טבעית / לידת בית
הגדרה כללית של הלידה
תהליך פתלוגי אירוע חברתי
מחלה חלק טבעי מחיי האשה
לידה-עבודה של רופאים, מיילדות, אחיות לידה-עבודה של האשה ומשפחתה
האשה היא חולה / מאושפזת האשה היא אדם שעובר שינוי גדול במהלך הלידה
ההכנה ללידה
ביח'' מקום זר לאישה, בירוקרטיה, מע'' היררכית מקום לא פורמלי
האשה רחוקה מביתה ומסביבתה הטבעית האשה בביתה / מבצרה
האשה מופרדת מהקרובים לה האשה בוחרת עם מי להיות ברגעים אלה
אין המשכיות של המטפלים – החלפת משמרות, העברה למחלקה אחרת וכו'' המשכיות ורצף של המטפלים
האשה מחוברת למוניטור ולמיטה ואינה יכולה לשנות תנוחות ולזוז האשה חופשיה לזוז, ולשנות תנוחות כרצונה
התומכים בלידה: התמיכה שהם נותנים ודרך ניהול הלידה
מיילדות צעירות או מבוגרות שלא תמיד ילדו בעצמן, תחת פיקוחם של רופאים מיילדות בעלות נסיון אשר בעצמן ילדו
אומנו וחונכו לנהל את הלידה עפ"י אספקטים רפואיים רואות את הלידה כתהליך טבעי והוליסטי
אוטוריטה מקצועית בהחלטות החלטה משותפת של האשה/בן הזוג והמיילדת
פער מעמדי בין הצוות ליולדת אין פער מעמדי
יחסים של שליטה על היולדת יש שויון בין האשה למיילדת
המידע אודות תהליך הלידה, סיכונים, בעיות נשמרים בסוד כל המידע גלוי
טיפול של צוות טיפול אישי
תמיכה נפשית קטנה תמיכה נפשית חזקה
אין כמעט תקשורת תקשורת מילולית ולא מילולית רבה ומעודדת
שימוש בשפה מקצועית רפואית שימוש בשפה מוכרת, הפשטה של מושגים רפואיים
התנהגות מתנשאת, ציווי, אזהרה, נזיפה אמפטיה
מודעת מעטה לאמונות, תרבות, ערכים מודעות רבה לאמונות, דרך חיים וערכים
אין התייחסות לאספקטים רוחניים של הלידה יש מבוכה לגביהם מודעות לחשיבה והאספקטים הרוחניים של הלידה
טכניקות לידה
התערבויות מיילדותיות
(מלחיצים ת האישה מוקדם מדי) בדר"כ אין התערבות בתהליך הטבעי של הלידה
(מחכים לרפלקס האקספולסיבי)
שימוש במשככי כאבים למיניהם שימוש בטכניקות טבעיות להרפיה, מסאג''ים, קומפרסים, ווקליזציה, תמיכה
יכולת לטפל מיידית בלידה בעייתית (ניתוחים קיסריים, זירוזים וכד'') יכולות מועטות לטיפול בלידה בעייתית, ולפעמים יש צורך לפנות לבי"ח.
טבלה זו נכתבה עפ"י מודל של SANDRA ANDERSON & FRANTS STANGARD אודות לידה מנוהלת בבית חולים לעומת לידה בבית או במקום אחר שאינו בי"ח ע"י מיילדת שנבחרה ע"י האשה היולדת.
סטטיסטיקות
סקירת ספרות בנושא תוצאות לידת בית
ארצות הברית
OUTCOME OF 11788 PLANNED HOME BIRTH ATTENDED BY CERTIFIED NURSE MIDWIVES –
( R.E. ANDERSON &PAIKINIS MURPHY (1995
בדקו רשומות על 11788 לידות אשר תוכננו בבית ואשר התקבלו מ- 66.2% מהמיילדות אשר זוהו כעוסקות בלידות בית בארה"ב בין השנים 1981-1991.
במחקר רטרוספקטיבי תיאורי זה בסופו של דבר ילדו בבית 10176 נשים (86%) מאלה שתכננו ללדת בבית.
אחוז ההעברות לבי"ח היה 15.9% ורוב ההעברות ארכו פחות מחצי שעה. 6% הועברו לפני הלידה, 8.2% הועברו תוך כדי הלידה ו 0.8% מהנשים שילדו בבית הועבר לאחר הלידה 1% של התינוקות שנולדו בבית הועברו לבי"ח לאחר הלידה.
תמותת תינוקות: תמותה תוך הלידה ותמותה נאונטלית 2/1000 (אם מורידים מהחישוב את התמותה עקב מומים מולדים מתקבל שיעור תמותה של 0.9/1000. תמותה תוך לידה: 0.7/1000.
נתונים אלה דומים לנתוני לידות בסיכון נמוך בבתי חולים בארה"ב.
ניתוחים קיסריים: שיעור הניתוחים הקיסריים היה 3%.
חשוב: המיילדות הינן אחיות מוסמכות ומיילדות מוסמכות בעלות רשיון. הן מגיעות לבית היולדת עם ציוד לקבלת הלידה וציוד החייאה לתינוק.. הרוב עברו הכשרה מיוחדת בהחייאת יילודים. לרוב המיילדות יש עזרה מאדם מקצועי בלידות הבית.
מסקנות : מחקר זה תומך במחקרים קודמים אשר הראו שלידת בית מתוכננת עם נותני טיפול המוכשרים לכך הינה אלטרנטיבה בטוחה לנשים בריאות בהריון בסיכון נמוך.
אנגליה
COLLABORATIVE SURVEY OF PERINATAL LOSS IN PLANNED AND UNPLANNED HOME BIRTHS – Northern Region Perinatal Mortality Survey Coordination Group (1996)
סקר רטרוספקטיבי זה מדווח על 134 לידות שנסתיימו במוות סב לידתי מתוך 3466 לידות שהתבצעו מחוץ לבית חולים. מספר זה כולל לידות בית מתוכננות שחלקן התרחש באמבולנס, במרפאתו של הרופא או במקום בלתי מתוכנן כלשהו באופן מקרי.
134 לידות מת הוא מספר גבוה פי 4 מתמותה פרינטלית בבי"ח. במבט ראשון נתונים אלה מחזקים את הדעה שלידות בבי"ח הן בטוחות יותר מלידות בית, אולם בדיקת התיקים של יולדות אלה מראה ש 97% מלידות המת היו מתוכננות להתקיים בבי"ח או שהיו של נשים שלא היו במעקב הריון כלל ולא תכננו את מקום הלידה מראש.
כאשר בודקים את התוצאות בלידות בית מתוכננות, עולה שהתוצאות טובות יותר בהשוואה לכלל הלידות באזור שנבדק. תוצאות אלה נמצאות בהתאמה למדווח משוויץ והולנד.
נתונים אלה מחזקים את הדעה שלידות בית הן בטוחות, בתנאי שהן מוצעות ליולדות בסיכון נמוך.
מסקנות הכותבים:
1. אין סכנה בלידות בית ויש אפילו יתרון, בתנאי שמקיימים מיון קפדני ונמצאים במסגרת טיפולית מקצועית.
2. כאשר משווים קבוצות זהות של יולדות בסיכון נמוך בלידות בית מול לידות בבי"ח, אין הבדל בשיעור לידות מת, ויש יתרון בלידות בית מבחינת מיעוט התערבויות.
3. יש סכנה בלידות בית בלתי מתוכננות שלא עברו את התהליך של המיון והמעקב בהריון.
4. קיום לידות בית מותנה ומחייב מערך לוגיסטי שמבטיח תנאים סביבתיים נאותים.
PROSPECTIVE REGIONAL STUDY OF PLANNED HOME BIRTHS – J.DAVIES, E.HEY, W.REID,
G.YOUNG.
מטרת מחקר פרוספקטיבי זה היתה לאסוף נתונים מ- COHORT של נשים שביקשו ללדת בבית לגבי: תוצאות ההריון, אינדיקציות להעברת ותפיסת חווית הלידה.
מתוך 256 נשים הגרות באזור הצפוני של אנגליה ואשר היו צפויות ללדת ב- 1993 ובקשתן ללידה בבית הובאה לידיעת המפקחת על המיילדות.
תוצאות: 57% ילדו בבית. שיעור ההעברות היה 43% (29% הועברו לפני תחילת הלידה ו- 14% הועברו במהלך הלידה, יש לציין שנכללו במחקר זה נשים שביקשו ללדת בבית לפני שנערך להן מיון להתאמה ללידות בית.
לא היה אף מקרה של מוות נאונטלי. שיעור הניתוחים הקיסריים היה 7%.
תינוק אחד נולד באפגר נמוך אשר השתפר לאחר מתן חמצן במסכה. שני תינוקות נולדו עם מלפורמציות חמורות.
חווית הלידה בבית נתפסה ע"י היולדות כמקנה שליטה של היולדת על תהליך הלידה כיותר טבעית, ככרוכה בפחות התערבויות, כיותר בטוחה, ביותר רגועה וכמערבת את בן הזוג יותר מאשר בלידות בית חולים.
שוויץ
HOME VERSUS HOSPITAL DELIVERIES: FOLLOW UP STUDY OF MATCHED PAIRS FOR PROCEDURES AND OUTCOME – U. ACKERMAN – Liebrich et al.
מחקר פרוספקטיבי של זוגות מזווגים שהשווה את התוצאות ואת הפרוצדורות של לידות בית לעומת לידות בבי"ח שהתקיימו בקנטון ציריך שבשוויץ בין השנים 1989-1992. לכל הנשים בוצע מעקב מהביקור הראשון בהריון ועד שלושה חודשים לאחר הלידה.
7.6% מהנשים שתכננו ללדת בבית הועברו ללידה בבי"ח במהלך ההריון. 14% מהנשים שתכננו ללדת בבית הועברו לבי"ח במהלך הלידה.
תוצאות: תמותה סב לידתית, היה מקרה אחד בלידה מתוכננת בבית, ומקרה אחד בלידה מתוכננת בבי"ח.
בלידות בית השתמשו בפחות תרופות והיו פחות התערבויות (ניתוחים קיסריים, לידות מכשירניות, ואפיזיטומיות). לא נמצא הבדל: במשקל הלידה, בשיעור של קרעים חמורים, כמות איבוד דם אימהי, משך הלידה, ומצב קליני של הילוד.)
שביעות רצון: 70% מהיולדות בבית לעומת 40% מהיולדות בבי"ח ראו בלידה הישג אישי שלהן. נשים שילדו בבית, הביעו שביעות רצון מכך שהצוות היה מוכר וקבוע.
איטליה
PERINATAL AND INFANT MORTALITY RATES AND PLACE OF BIRTH IN ILATY 1980 –
F. PARAZZINI & C. LA VECCHIA (1988)
במאמר זה מוצגים שיעורי תמותה סב-לידתית ותמותה תוך לידה בשנת 1980 באיטליה לפי מקום הלידה ואזור גאוגרפי. הנתונים התקבלו מהמוסד לסטטיסטיקה באיטליה.
נתונים אלה מתייחסים לכל הלידות אשר התרחשו בבית ללא תכנון מראש וללא מיון לפי התאמת רמת הסיכון.
תוצאות: שיעורי התמותה של התינוקות בקרב 16057 לידות הבית שהיו באיטליה ב- 1980 היו גבוהים מאלה של לידות בבי"ח.
התמותה הסב-לידתית היתה 17.3/1000 בבתי חולים ציבורים, 14.9/1000 בבתי חולים פרטיים
ו 27.7/1000 ללידות בית.
בדרום איטליה קיים המספר הגבוה של לידות בית מתוכננות, שם שיעור התמותה הסב-לידתית הוא כמעט זהה לשיעור התמותה בלידות בבתי חולים.
גם ממאמר זה ניתן להסיק שלידות בית בלתי מתוכננות קשורות בסיכון גבוה לתמותה סב-לידתית ואילו כשאר הלידות מתוכננות בבית הסיכון יורד.
ניו זילנד
HOME BIRTH IN NEW ZEALAND 1973-93: INCIDENCE AND MORTALITY – G.Gulbransen et al.
במחקר רטרוספקטיבי זה לא כלולות לידות של נשים שהתכוננו במהלך ההריון ללדת בבית אך הועברו לבית חולים עקב עליה בסיכון, אלא רק נשים שהוגדרו כבעלות סיכון נמוך, בחרו ללדת בבית, והתחילו את הלידה בבית.
בין השנים 1973 ועד 1993 נבדקו רשומות של 9776 לידות בית מתוכננות. הנתונים הושוו לנתונים לאומיים של ניו זילנד ולנתונים מבית חולים ליולדות באוקלנד.
תוצאות: נצפתה עלייה בשיעור התרחשות של לידות בית מ- 0.04% ב- 1973 עד 2% ב- 1993.
תמותה סב לידתית היתה 2.97% ולא השתנתה במשך השנים. שיעור תמותה זהה נמצא בקרב הנשים עם הריונות בסיכון נמוך בבית החולים ליולדות באוקלנד.
היה מוות אימהי אחד של יולדת שבוע לאחר לידה רגילה בבית עקב זיהום.
הולנד
OUTCOME OF PLANNED HOME AND PLANNED HOSPITAL BIRTHS IN LOW RISK PREGNANCIES: PROSPECTIVE STUDY IN MIDWIFERY PRACTICES IN NETHERLANDS
T.A WIEGERS, M.J N C KEIRSE, J VAN DER ZEE, G A H BERGHS BMJ VOLUME 313 – Nov 1996
מטרה: לבדוק את הקשר בין מקום הלידה (בית או בי"ח) לתוצאה הסב-לידתית בקרב נשים בהריון בסיכון נמוך.
סוג המחקר: מחקר פרוספקטיבי. המחקר נערך ב- 1990 ו ב- 1993 בקרב נשים בהריון בסיכון נמוך באזור גלדרלנד שבהולנד.
עד שנות ה- 70 כל אישה במעקב הריון מסודר ילדה בבית. לאחר שנות ה- 70 נשים במעקב הריון ע"י מיילדת או רופא נשים יכלו לבחור בין לידת בית או לידה בבי"ח.
כתוצאה מכך, משנות ה- 70 חלה ירידה משמעותית במספר לידות בית (69% מכלל הלידות ל 31% בשנת 1991), ועליה בלידות ע"י מיילדות (35% עד שנות ה- 70 ו- 46% בשנת 1992). מחצית הלידות ע"י מיילדות מתרחשות בבית חולים עם שחרור מוקדם (תוך שעות ספורות).
רוב הנשים אשר בוחרות לידות בית מטופלות ע"י רופא נשים במהלך ההריון, ונשים אשר בוחרות ללדת בבית מטופלות ע"י מיילדות במהלך ההריון.
הערה: נשים בריאות במעמד חברתי גבוה בוחרות ללדת בבית.
אוכלוסיית המחקר: מיילדות ויולדות המטופלות על ידן.
54 מרפאות של מיילדות (97 מיילדות ו 1836 יולדות אשר בחרו ללדת בבית או בבי"ח).
840 לידות ראשונות ו 996 לידות חוזרות. 1140 בחרו ללדת בבית ו 696 בחרו ללדת בבי"ח.
היולדות מילאו שאלון אשר בדק את הרקע החברתי-כלכלי ובחירת מקום הלידה.
המיילדות מילאו שני שאלונים, אחד לפני הלידה והשני לאחר הלידה, אשר בדקו את המצב הבריאותי של היולדת, מהלך הלידה והתוצאות.
אינדקס תוצאות סב-לידתיות כללו 36 פריטים: 22 פריטים הנוגעים ללידה, 9 למצב התינוק ו 5 למצב היולדת לאחר הלידה.
לידה טובה הוגדרה כלידה שקיבלה ציון גבוה מבחינת מצב הבריאות של האישה והתינוק ושהיו בה פחות התערבויות.
תוצאה: אין קשר בין תוצאות סב-לידתיות בקרב נשים בלידה ראשונה בהריון בסיכון נמוך ומקום הלידה אשר בו בחרו, בית או בי"ח.
בקרב נשים בלידה חוזרת התוצאות הסב-לידתית היו טובות יותר אצל נשים אשר ילדו בבית.
מתוך סטטיסטיקה שערכה אחת מהמיילדות בארץ במהלך 13 שנה
מתוך 105 לידות מתוכננות כלידות בית, 5 לידות הועברו לבית חולים תוך כדי ואחרי הלידה (לחץ דם גבוה פתאומי, קרע פנימי גדול, לחיצות ממושכות, ירידות דופק של העובר).
מתוך 24 לידות לא מתוכננות כלידת בית, אלה שלא הספיקו להגיע לבית חולים כדי ללדת: הועברו 2 תינוקות (צהבת חזקה, בעיה נשימתית נולד בשבוע 36).
מתוך סך הלידות הנ"ל היו 2 סיבוכם במהלך הלידה אשר נפתרו מקומית ע"י המיילדת.
לסיכום:
ממאמרים אלה עולה שלידות בית, הן בטוחות כמו לידות בית חולים לאוכלוסיה דומה כאשר הן עומדות בתנאים הבאים:
מתוכננות להתרחש בבית
הנשים המבקשות ללדת בבית עוברות מיון קפדני לפי רמת הסיכון.
רק לנשים בסיכון נמוך מאפשרים ללדת בבית.
הלידות מתקיימות בסיוע מטפלים מקצועיים.
קיימת מסגרת גיבוי מאורגנת.
יש לשים לב שבהולנד שהינה הארץ עם שיעור לידות הבית הגבוה ביותר (35%) לידה בבית היא בטוחה יותר מלידה בבי"ח עבור ולדניות, וזהה מבחינת תוצאותיה למבכירות.
ופוליטיקה….
פוליטיקה, מאבקי כוח, שליטה, כספים – כל אלה מעורבים וגורמים למצב הקיים היום בארץ בנוגע ללידות בית.
בישראל אין חוקים לנושא, השוק פרוץ ואפשר לעשות הכל.
בארץ פועלות מיילדות מוסמכות בעלות רשיון ישראלי לצד מיילדות לא חוקיות, אשר לא למדו ועוסקות במיילדות מתוך ניסיונן כדולות או שרכשו השכלה בקורסים קצרים ולא פורמליים. ישנן גם מיילדות מוסמכות שלמדו ועבדו בחו"ל, אך מסיבות שונות לא קיבלו רשיון עבודה בארץ.
מבחינה כלכלית נכון להיום, אישה שיולדת בבית אינה זכאית למענק לידה. לעומתה אישה אשר יולדת בבי"ח או אישה שמגיעה לבי"ח במהלך 24 השעות הראשונות לאחר הלידה מקבל מענק לידה בסך של כ- 1,200 ש"ח.
הכסף משחק תפקיד לא קטן בהתנגדות של בתי החולים ללידות בית. עבור כל יולדת שיולדת וגם עבור כל יולדת שרק נרשמת בבית חולים, מקבל בית החולים מהמדינה כ- 6,000 ש"ח – מכאן נובע שכל יולדת שתלד בבית במקום בבית החולים תגרום להפסד ניכר לבית החולים.
במידה וישונה החוק, סך התשלומים אותם תשלם המדינה ללידות בית הכוללות מיילדת + עזרה מקצועית נוספת כמו אחות או דולה + מענק לידה ליולדת – .לא יגיע לסכום המשולם היום לבתי החולים.
בהולנד לדוגמא, הממשלה מממנת את המיילדת ובנוסף אחות צמודה ל- 10 ימים אחרי הלידה .
באנגליה מממנת הממשלה מיילדת במהלך ההריון והלידה ובמשך ה- 10 ימים שלאחר הלידה ביקורי בית של המיילדת.
אם היו מגיעים למצב של הגדרה מסודרת מה מותר ומה אסור, מה מסוכן, מתי צריך ללכת לבי"ח, מממנים סיוע מקצועי נוסף למיילדת כמו אחות / דולה / תומכת לידה, מי רשאית לעסוק בלידת בית, אמבולנס למקרה חירום וכו'' – הסיכונים היו קטנים ולידות הבית היו מקבלות מקום אחר בתודעה הציבורית.
מה שמניע היום את מערכת הבריאות הממוסדת זה בודאי לא טובת היולדת אלא טובת המערכת.
כתוצאה מהמצב שלידות בית אינן מוכרות, במקרים מסוימים בהם נאלצים להעביר יולדת לחדר לידה בבית חולים, היולדת והמיילדת צריכות לשמור על פרופיל נמוך, לפעמים לא יספרו שהתחילו ללדת בבית. המיילדת נאלצת להישאר בחוץ, ובודאי לא להמשיך בטיפול. בי"ח לא תמיד יתייחס למה קרה טרם הגעת היולדת לבית החולים, דבר שכמובן יכול רק לעזור. נשים שמגיעות במצב זה מקבלות את התחושה שעשו משהו רע, שהן חסרות אחריות, ושהן "נענשות" משום שבחר ללדת בדרך הטובה להן. כל זה נוסף להרגשתן הקשה מראש שהן בסיטואציה שונה מבחירתן המקורית.
אם זאת ישנם בתי חולים שאמנם לא נותנים למיילדת להמשיך בטיפול, אך מודעים ומעריכים את עבודת המיילדות המוסמכות, וכאשר מגיע יולדת במצוקה הם יעשו את עבודתן המקצועית ללא "הטלת אשמה" מיותרת.
סוף דבר ! ?
אפשר וניתן ללדת בצורה אחרת. לנשים אסור להתפשר על פחות ממה שהן רוצות. מגיע להן יחס הוגן, התחשבות ברצונן ותמיכה. חשוב שיהיו בסביבה ידידותית ואוהדת, לבחור מי תיילד אותן, וכמובן שיתייחסו אליהן כשוות בין שווים.
אחרי שהתעמקנו בנושא ושמענו נשים שדיברו בעד ונגד שמנו לב שהקונפליקט המרכזי הוא מצד אחד, נשים שרוצות ללדת אחרת, מרגישות שמגיע להן יחס אחר. ומצד שני הפחד, החשש וחוסר הביטחון הנובע בעיקר מחוסר ידע ומשליטה מוחלטת של הממסד.
משפט אשר חזר על עצמו היה "אני רוצה ללדת בדרך שלי אבל מה יגידו ? אני רוצה ללדת בבית, אבל בבי"ח זה יותר בטוח, מה יקרה אם…?"
הגענו לסוף העבודה ואנו מרגישות שזוהי רק תחילתה של דרך. אנו מצטרפות לאותן נשים הפועלות כבר שנים כדי לקדם את מעמד האישה בכלל וזכותה של האישה ללדת כרצונה בפרט. חשוב לנו להוסיף שבין שני צידי הסקלה, לידה קונבנציונאלית בבי"ח מחד ולידת בית מאידך - ישנן אופציות נוספות. נשים יכולות לבחור באיזה בי"ח היו מעדיפות ללדת, בחלק מבתי החולים הן יכולות ללדת עם מיילדת פרטית, ישנם חדרים "טבעיים" ו"ביתיים" בחלק מבתי החולים, הן יכולות לבחור מי יהי נוכח בלידה, לשכור דולה / תומכת לידה ועוד.
אנו קוראות לנשים לא לקבל את הדרך הקונבנציונאלית כמובן מאליה. יש אלטרנטיבות – קיראו ספרים, חפשו, חקרו, שאלו נשים אחרות, למדו מחוויותיהן ובעיקר שאלו את עצמכן – מה טוב לכן, מה אתן רוצות ואל תתפשרו על פחות.
נשמח לעזור בכל מידע נוסף ושיהיה בהצלחה,
זהר - 03-9732907 052-459750
יעל - 03-9731212 052-939523
ביבליוגרפיה
1. WHERE TO BE BORN ? The debate and the evidence – Rona Campbell &
Alison Macfarlance.
2. CHILD-BIRTH AT HOME – Mrs. Marion Sousa.
3. SAFER CHILDBIRTH ? A critical history of maternity care – Marjorie Tew.
4. HOMEBIRTH – The essential guide to giving birth outside of the hospital - Sheila Kitzinger.
5. HOME birth – An invitation and a guide – Alice Gilgoff
6. Article: Home deliveries: are they safe ? – British Journal of Hospital Medicine 1994.
7. Article: Landmark Decision for British Homebirth & Midwifery – The Birth Gazette.
8. Article: The safety of Home Birth: The Farm Study by A. Mark, MD, MPH – The Birth Gazette.
|
