יולדת בלידת בית שהתייצבה ביום ו` בבוקר במיון יולדות בביה"ח ליס בת"א, במטרה לרשום את לידתה ואת תינוקה כחוק ולזכות במענק לידה ובבדיקה רפואית לה ולתינוקה הרך, טורטרה שעות, בטרם נאמר לה כי לא תוכל לרשום את הלידה בביה"ח. היולדת נשלחה לביתה, ורק שלושה ימים לאחר מכן, ביום ב` בבוקר, רשם בית החולים את תינוקה, והוענק לו מספר זהות.
היולדת, בת 30 מאזור ת"א, ילדה ביום חמישי האחרון בבוקר את בנה בלידת בית מתוכננת, עם המיילדת אילנה שמש. לאחר הלידה, שהיתה "לידת בית אופיינית - מצויינת וללא כל תקלות" לדברי שמש, קיוותה היולדת להירשם בביה"ח, כדי לממש את זכויותיה למענק לידה, בדיקת רופא נשים וילדים, טיפול רפואי אם נדרש, ורישום היילוד.
בבית-החולים ליס, לא היו כנראה ערוכים למקרה כזה. החל בפקידות הקבלה בחדר המיון שהביטו אובדות עצות ביולדת ובתינוקה, דרך הצוות הרפואי, וכלה בהנהלת בית-החולים שעיכבו את היולדת ותינוקה כארבע שעות, בטרם הודיעו לה כי לידתה לא תירשם בבית-החולים, וכי אינם מוכנים אפילו לרשום את תינוקה.
לאחר שהתייצבה בפני פקידות הקבלה, נשלחה היולדת "למעלה", אל חדרי הלידה והיילודים ב"ליס" שהכניסה אליהם בלתי אפשרית, למעשה, מכיוון הלובי, כדי "לנסות ולדבר שם עם מישהו". לאחר שנסיון הפניה הפיסית נכשל, והתעיה בין מסדרונות המחלקות החסומות בדלתות אינטרקום שאיש אינו עונה לקריאת הזמזמים המותקנים בהן לא העלתה תוצאות, חזרה היולדת והתינוק בזרועותיה לפקידות הקבלה, שהחלו "לברר טלפונית" את הנושא, ואמרו ליולדת שעליה להמתין לתשובה.
היולדת, שהיתה מלווה בכתבת "אמנות הלידה" הגיעה בשעה 07:40 לבית-החולים כדי שלא להחמיץ את טווח 24 השעות מהלידה, שהתרחשה כאמור יום קודם לכן בשעה 9:17, כדי לבצע את הרישום. רישום לידה בבית-חולים מאפשר ליולדת לקבל בבית החולים מענק לידה מהביטוח הלאומי, לרשום את התינוק ולהעניק לו מספר זיהוי, ולקבל שירותים נוספים, כבדיקת רופא עבור היולדת ותינוקה. למרות שלפקידות, שהיו אדיבות והתעניינו בשלומה של היולדת, הוסבר שעניין שעת הרישום הנו קריטי, עברה כשלושת רבעי השעה מרגע ההתייצבות, ועד שהוסכם, בסיומה של סדרת התייעצויות טלפוניות, לרשום את היולדת כמי שפנתה לחדר לידה.
כל אותו הזמן, "בילו" היולדת והרך הנולד בחוסר וודאות מוחלט בלובי הקבלה, הפרוץ לרוחות, ובהנקה בישיבה על כסא הקבלה, במרכז הלובי. כשביקשה הכתבת מאחד הרופאים לדאוג ליילוד וליולדת למקום מוגן מרוח, ענה אותו רופא ביבושת: "אין לנו חדרים מיוחדים למקרים כאלה". האטימות ושרירות הלב שהפגין, גרמה ליולדת ולכתבת לתהות האם ראוי שאדם כזה יטפל בנשים יולדות, והאם אינו בעצמו קרבן למערכת שהיא מעוותת עד כדי כך, שהתוצרים שהיא מייצרת מסוגלים להגיב בצורה כזו לסיטואציה כה רגישה. מיילדת שנמצאה במקום ניגשה אל היולדת ודאגה להכניסה לאזור מוגן מרוחות - חדר הניטור והמסדרון הצמוד לו בקומת המיון, בו בילתה היולדת עוד כשלוש שעות.
בסופו של דבר, הגיע למקום דר` מיכאל (מיקי) שנהב, אחראי חדר לידה, ואמר ליולדת שסגן מנהל בית-החולים דר` אבי הסנר, קיבל הוראה מסמנכ"ל משרד הבריאות, דר` יצחק ברלוביץ, שלא לרשום את הלידה בבית-החולים. עם זאת, ביצע דר` שנהב בדיקה ביולדת, שאישרה את תקינות מצבה הרפואי לאחר הלידה. היולדת ביקשה לבדוק גם את התינוק ולוודא שאינו סובל מצהבת יילודים, אולם נאמר לה שהאחראי על התינוקיה, דר` דולברג, מסרב לקבל אותו לבדיקה בתינוקיה מחשש שיביא זיהומים. הומלץ ליולדת לפנות למיון ילדים בביה"ח דנה הסמוך, אולם היולדת, עייפה ומותשת מטירטורי השעות האחרונות, לא מצאה כוחות להתחיל קבלה נוספת למיון ילדים, עם תינוק שלא נרשם, ולאחר לידה שלא הוכרה.
בשעה 11:55, למעלה מארבע שעות לאחר שהתייצבו בבית-החולים, עזבו היולדת ותינוקה את ליס, ושבו לביתם.
לאחר שורה נוספת של טלפונים קדחתיים, שכללו חילופי דברים בלתי נעימים בין גורמים בבית-החולים מחד, לבין היולדת וכתבת `אמנות הלידה` מהצד השני, הוחלט בהתערבותו של דר` ברלוביץ` לאפשר ליולדת להגיע לבית-החולים ליס, ביום שני בבוקר, ולבצע את רישום התינוק. בנוסף למתן מס` הזיהוי לתינוק, בוצעו בו במקום כל הבדיקות הנדרשות. מענק הלידה לא ניתן.
בישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת מיום 20 ביוני 2000 שדנה בהצעה לתיקון החוק בעניין המענק ללידות הוזכר במפורש כי מי שמתייצבת בתוך 24 שעות מלידתה בבית-חולים, זכאית למענק לידה. בתשובה לשאלה "האם אישה שיולדת בבית ולאחר מכן מגיעה לבית חולים, זכאית למענק לידה?" ענתה נציגת הביטוח הלאומי בישיבה, דר` חיה קטן "בוודאי. מי שיולדת בבית ולא מגיעה לבית החולים תוך 24 שעות אינה זכאית למענק לידה. אם היא מגיעה לאחר 24 שעות, היא אינה זכאית. המטרה היא לעודד נשים להגיע לטיפול רפואי, כדי למנוע סכנות לאם וליילוד".
כזכור, לפני כחודש חשפה "אמנות הלידה" את העיוות הקיים היום, לפיו משולם מענק לידה ליולדת שילדה בבית, רק אם התייצבה בבית-החולים עם תינוקה בתוך 24 שעות מהלידה. בכתבה, שכותרתה "הלידה - בבית, הכסף - לביה"ח" נחשף עיוות נוסף, לפיו מקבל ביה"ח דמי אשפוז, בסך כששת אלפים שקלים גם אם בפועל היולדת והתינוק השתחררו מיד מבית החולים. רוב היולדות בלידות בי"ח רגילות, אגב, פורסם במאמר, משתחררות לאחר 48 שעות מהלידה, מה שלא מפריע לבית-החולים לקבל עבורן את מלוא הסכום. כמו-כן פורסם ב"אמנות הלידה" כי המיילדת אילנה שמש נפגשה בכנסת בעניין התיקון להצעת החוק.
לאור המקרה של היולדת בליס, עולות שאלות רבות שהמערכת תצטרך כנראה לתת עליהן תשובות בימים הקרובים: כיצד מטפלים ביולדת שהגיעה לביה"ח לאחר לידת בית מתוכננת? האם בית-החולים חייב לאשפז אותה ואת תינוקה במקרה כזה? האם בית-החולים משמש למעשה סוכן של משרד הפנים ושל הביטוח הלאומי, והאם הוא חייב לרשום את היולדת ואת תינוקה ובאילו הליכים, וכיצד הוא מוודא את שיוכיות היילוד לאם? ובאילו תנאים בדיוק, זכאית יולדת שילדה בלידת בית את תינוקה למענק לידה?
לפחות שאלה אחת קיבלה מענה ברור והיא האם היתה אותה יולדת מתייצבת שוב בבי"הח ליס ביום ו` האחרון, לו ידעה מה מצפה לה.
המיילדת אילנה שמש שיילדה את היולדת הביעה תדהמה כששמעה על המקרה. לדבריה, מעולם לא נתקלה בבעיה כזו עם בתי חולים אחרים. "בי"ח `ליס` חייב ליולדת הזו התנצלות גדולה", אמרה שמש. דוברת בית החולים ליס העדיפה שלא להגיב לפרשה.
למאמרים נוספים במדור החדשות
|
