לפני שאת יולדת בפעם הראשונה, נראה לך שאת הולכת לבית היולדות כדי ללדת. זה נכון, באופן כללי, אבל למען הדיוק הכרונולוגי, את הולכת בעיקר להיות בצירים. צירי פתיחה, שקורים שם בפנים בצוואר הרחם. הדרמה היצרנית, זו של צירי הלחץ שמסתיימים בהולדתו של תינוקך, תארוך מקסימום שעתיים ומחצה.
כך שאם את רוצה להתכונן ברצינות לנושא התנוחות, קחי בחשבון שאלו יהיו בעיקר תנוחות לצירים, ולא תנוחות ללידה, אם כי גם מקומן של אלו יכובד בהמשך.
מטרתן של התנוחות לצירים כפולה: להקל על היולדת, ולקדם את הלידה. מובן שההקלה זמנית, אך גם כששוחים, חשוב להוציא את הראש מהמים באופן זמני, ולו כדי לתפוס נשימה. מאחר שהאתר שבו קורים הלידה וכאבי הצירים הוא האגן בעיקר, נוח להתייחס אליו כדי לתאר את ההגיון שמאחורי התנוחות.
ועוד הערה לפני שאנחנו צוללים אל האגן. למרות שאנו עוסקים בתנוחות, הרי שהצירים תובעים ממך 'לזרום ולהתחבר' לאיזשהו ציווי אינסטנקטיבי-חייתי שאמור להיות טבוע בך, וכך להגיע אל 'הריקוד שלך', שחסר לך שאינך מהנהנת מיד כאילו יש לך אותו במחסנית. כי אם, אבוי, אינך זורמת אלא דווקא מסתבכת בפקעת אשמות כלשהי, הרי שתעדיפי לגייס לך מראש מספר חילות – אויר ים ויבשה, או במקרה של צירים – נשימות, תנועות ותנוחות ועוד אי אלו רימונים, מצ'טות ושאר הפתעות, שכן, בואי נודה על האמת, במלחמה – כמו במלחמה, ומדובר בסוג של התמודדות תובענית לא פחות.
לכן, קראי לפחות את הפרקים המעשיים האחרים באתר, במדור 'הצילו צירים', כדי לקבל תמונה מלאה יותר על החילות העומדים לרשותך.
ונחזור לאגן. שלושה מוקדים עיקריים לכאבי הצירים: בטן תחתונה, גב תחתון, ורצפת האגן. כאבים בבטן התחתונה יכולים לנבוע מהסיבות הבאות: מתיחה של רקמה סחוסית המחברת את שתי עצמות האגן מלפנים, באזור כף הערווה - הסימפיסיס-פובִּיס וזאת עקב מצג עורף לאחור/התברגות מוקדמת של ראש התינוק לאגן/ראש גדול של התינוק; סיבה נוספת עשויה להיות הקרנה של כאב מתוך הרקמות השריריות של האגן – צוואר הרחם המתמתח, התרחבות תעלת הלידה וכו'; וסיבה שכדאי לסלקה פעם בשעה לפחות – שלפוחית שתן מלאה.
כאב בגב התחתון עשוי להתמקד בדרך כלל באזור 'גומות החן' של הישבן, מקום שתחתיו, לעומק הגוף, מצויות רקמות החיבור הסחוסיות המחברות בין כנפות האגן לבין חוליות עמוד השדרה הגדולות – הצולב והעצה, ועצם הזנב - הסקרום. מוקדים אפשריים נוספים לכאב בגב התחתון הם באזור הסקרום, הנובעים מהזחה של עצם הזנב אחורנית עקב לחץ הראש שמופעל על-ידי התינוק. הלחץ המופעל על-ידי הראש על האגן מבפנים, מגיע גם לעצבים ההיקפיים באזור עמוד השדרה התחתון, והכאב יכול להיות מוקרן למעשה מתוך האגן כלפי חוץ.
כאב ברצפת האגן יכול לנבוע מלחץ הראש של התינוק על רצפת האגן והימתחותם של רקמות העור והשריר לצדדים בעת מעבר הראש, או מצוואר הרחם, המקרין כאב של פתיחה כלפי מטה.
הכאב עשוי להיות ממוקד באחד או יותר מהאזורים הללו.
באופן עקרוני, התנוחות העשויות להקל על הכאב, ניתנות לחלוקה הבאה:
לכאבי גב, עשויה להתאים תנוחת החתול ונגזרותיה, המקלות את המעמסה מהגב התחתון.
כלל האצבע הראשון, אם כן, בתנוחות לצירים הוא, כואב מאחור – הישעני לפנים, קדימה.
לכאבי בטן תחתונה, כדאי להיעזר בתנוחות של 'תליה' או התמתחות, המרחיקות עד כמה שניתן את כלוב הצלעות מכלוב האגן, ובכך מקלות מעט ממשא זה. גם ישיבה בגב זקוף יכולה לעזור. הכלל המתאים אם כן לכאבים בבטן התחתונה הוא, 'בטן ארוכה'.
לכאבים ברצפת האגן, כדאי לשמור על אופציית האגן הפתוח: ישיבה על אסלה או כסא פרסה התומכת רק בעצמות המושב, ומשאירה את הסקרום חופשי לתנועה, או שכיבה על הצד. עם זאת יש לציין כי במקרים רבים, מה שמסייע בעיקר לרצפת האגן הוא תמיכה מלמטה – ישיבה על כדור פיסיוטרפי, בהשגחה מלאה. הכלל המתאים לכאבים ברצפת האגן הוא – סקרום חופשי, ורצפת אגן נתמכת.
עד כאן כללי האצבע של התנוחות. ולפני שנמשיך ונפרק את אבות הכיוון לנגזרות, כדאי שנתאים את כללי האצבע של התנוחה לכללי האצבע של חום-קור. לכאבים בגב התחתון וברצפת האגן מתאים בדרך-כלל קור (זרם מים קרים, קרחום עטוף במגבת פנים, שקית אפונים קפואות וכו'), ולכאבים בבטן התחתונה מתאים בדרך-כלל חום (זרם מים חמים, בקבוק חם, שקיות חימום וכו').
התנוחות עצמן נגזרות כאמור מתוך הכללים, ונולדות עקב אילוצים כאלו:
בצירים אנו מעורפלות, ותנועתנו מוגבלת, מרכז הכובד שלנו מחפש יציבות
תנוחות פוטוגנית כמו כריעה מעמידות אתגר בלתי אפשרי בפני מי שרגילה לכיסא
סביבת בית-היולדות אינה הבית או מרכז היוגה החביב עלינו
ונתחיל בחתול, אבי-אבות משחררי הגב. מאחר שיש לנו פרקי כפות ידיים שלא התאמנו לשאת מחצית ממשקל הגוף, סביר שלא נשרוד בתנוחה הזו יותר ממספר דקות. לכן, אפשר לקחת ממנה נגזרות חשובות, שיעשו למעננו בדיוק מה שצריך, הורדת עומס ומתיחה מהגב.
אפשר לשחרר את הידיים-פרקי ידיים-זרועות וכתפיים, על-ידי חיבוק פוף ענק לפנים. הפוף גם יחבק יפה את הבטן. אפשר גם להשתמש בכרית המונחת על מסעד כסא ולחבקו. בתנוחה זו הגב התחתון פנוי לקבל מסאז'. אפשר להשאיר את הברכיים בחתול, ולהניח את הכרית על מושב הכסא ולהישען עליה לפנים. אפשר גם להישען בחתול על האמות, ולהקטין את העומס לידיים. רוב הוריאציות על החתול, נעות ברצף שבית התנוחות ה'נקיות' חתול ועובר, עליהן תוכלו לקרוא בהרחבה במדור היוגה.
תנוחות הבטן ארוכה, מיועדות כאמור לסייע בעיקר במצבים של כאבים בבטן התחתונה. ישיבה מזרחית בגב זקוף היא התנוחה הבסיסית ביותר לצורך הענין. אליה מצטרפות מתיחת הזרועות בישיבה יפנית ותנוחת היותך תלויה על צווארו של המלווה שלך. יש לשים לב שהמלווה נשען בגבו אל הקיר, ומצוי בפישוק יציב, בזמן שהוא משמש כקולב…
תנוחה מיוחדת שראויה להתייחסות היא תנוחת גב-אל-גב. פשוט בישיבה על מיטה או מזרן.
לבד מההקלה לה זוכה היולדת כשגבה תמוך, מאפשרת תנוחת גב-אל-גב את כל היתרונות של ביחד ולחוד. פניה של היולדת אל שדה ראיה פרטי, כך שהיא יכולה להתרכז בעצמה, ועם זאת, כאילו הוסר מעליה כובד הנשימה. הגב התומך מייצג את קצב הנשימה של התומך בצורה מושלמת, ומאחר שזמן הוא נשימה, הרי שהיולדת מרוויחה בתנוחה זו מעט זמן, והרי אין לידה קשה או קלה – יש קצרה או ארוכה - הקושי נמדד באורכי זמן.
להלן סקירה של תנוחות, כפי שהובאה ע"י ג'אנט בלאסקס, מחברת ה'אינציקלופדיה להריון ולידה', בכנס בנושא לידה פעילה ולידת מים, שהתקיים באפריל 94' באילת :
כריעה. היולדת כורעת על רגליה, בן זוגה או המיילדת או שניהם אוחזים בה מאחור מתחת לבתי השחי שלה. היולדת יכולה לכרוע גם בלי תמיכה חיצונית. תנוחה זו אינטנסיבית ביותר ללידה. אפשר להשתמש בכריעה גם למנוחה, אם נשענים קדימה.
ישיבה. היולדת יושבת על שרפרף נמוך, אסלה, או כסא יציב . השרפרף מומלץ במיוחד למי שמשתמשת בשלב זה במקלחת להקלת הכאבים. יולדת שיושבת על אסלה צריכה לאפשר למיילדת להיות איתה במקום, מסיבות ברורות. כשמשתמשים בכסא, יש להושיב את היולדת "הפוך" (כשפניה לכיוון המשענת), והיא נתמכת במשענת לנשיאת משקל פלג גופה העליון.
תליה. היולדת נתלית על צווארו של בן זוגה, אצבעותיה שלובות מאחורי עורפו, ודוחפת את התינוק מטה בעזרת נשיפות. חשוב בתנוחה זו כי בן הזוג יטה את משקלו לאחור וישמור על ברכיים כפופות. תנוחה זו אסורה על בני זוג הסובלים מבעיות גב.
דחיפה כנגד משענת הכסא. היולדת עומדת ברגליים פסוקות מול גב של כסא יציב. היא אוחזת את קצהו העליון של גב הכסא ויורדת באיטיות לישיבת כריעה, תוך נשיפת אויר בלחיים נפוחות.
ניתן להשיג אפקט דומה גם באמצעות כריעה על שש ודחיפה לאחור כנגד הרצפה.
כשהראש מופיע בפתח. לאחר שכיפת ראשו של התינוק מופיעה בפתח הנרתיק, מניחה המיילדת רטיות חמות במקום, ולסירוגין מעסה אותו בשמן מתאים, להקלת הימתחות הרקמות. ליולדת מומלץ להשתמש באותו הזמן בתנוחות הבאות:
עמידה על ארבע. תנוחה זו קלה במיוחד ליולדת, ומומלצת במיוחד לשימוש בלידות אינטנסיביות.
שכיבה על הצד. היולדת שוכבת על צידה כשרגליה פתוחות וכפופות. תנוחה זו מומלצת במיוחד במקרה של תינוק גדול לעומת פתח נרתיק צר, וכשרוצים להימנע מקריעת הפירנאום.
ירידה לכריעה. בן הזוג (או המיילדת) יושב על כיסא ומושיט ידיו לפנים. היולדת עומדת מולו, אוחזת בידיו ויורדת באיטיות לישיבת כריעה תוך נשיפה.
כריעה. בן הזוג (או המיילדת) יושב על כסא כשרגליו פתוחות. היולדת כורעת בין רגליו, כשגבה אליו והיא נתמכת בזרועותיה הנשענות על ירכיו.
