www.leida.co.il   
 

לידת בזק בטוחה, לידה עצמונית - איך להתכונן? המדריך המלא ו-5 הכללים ללידת בזק בטוחה שניסחתי

 מאת: רותי קרני הורוביץ

לידה מהירה המתרחשת באופן בלתי צפוי במקום שבו לא תוכננה להתרחש מלכתחילה היא עניין נדיר. נשים מעטות בלבד יולדות בבית, באמבולנס או בדרך לבית-החולים, במיוחד בלידה ראשונה. עם זאת, לידה עלולה להתפתח במהירות, וכדאי להיות מוכנים גם לאפשרות זו, שמעוררת לעיתים חשש בקרב נשים לא מועטות.
מהבחינה הרפואית, לידת בזק היא כזו שמתרחשת בתוך זמן קצר ביותר, בדרך-כלל פחות משעתיים, מרגע שהיולדת מרגישה שהיא בצירים. קשה גם לקבוע מבחינה סטטיסטית כמה אחוזים מהלידות עשויים להשתייך לקטיגוריה של לידת בזק, משום שנשים רבות שחוו לידות כאלו מדווחות בדיעבד, שלא חשו כל צירים בשעות שקדמו ללידה הפעילה, למרות שניתן להניח שצירים אכן היו.
הברכה העיקרית שנושאת לידת בזק, היא הסבל המועט יחסית לאם, שכן השלבים הנחשבים כואבים יותר בלידה - שלב המעבר ושלב צירי הלחץ, קצרים ביותר. גם התועלת לתינוק בלידה קצרה מובנת מאליה. מעט צירים, באופן יחסי, הווה אומר מעט חשיפה שלו לסטרס.
לידת בזק בבית מתרחשת, על-פי רוב, לאחר שהיולדת, שעברה בקלות ובמהירות יחסית את שלבי הפתיחה והמעבר, מרגישה בדחף בלתי נשלט ללחוץ, ואין ביכולתה לדחותו ולהתאפק, כדי להגיע לחדר הלידה. אם מתרחש מצב כזה, צריך לטלפן למד"א או למיילדת, שיגיעו בוודאי בתוך עשרים דקות. המיילדת הטבעית אילנה שמש, המבצעת לידות בית רבות בקליניקה שבמושב ישרש ובבתיהן של יולדות בסיכון נמוך, כבר "יילדה" בטלפון מרחוק, תוך שהיא מדריכה את בן הזוג בדיוק מה עליו לעשות.
"הכי חשוב", אומרת אילנה, "שהתינוק לא ייפול מגובה ולא על מצע קשה, ושההורים לא יחתכו את חבל הטבור בעצמם". אילנה מבהירה שהיא בשום פנים אינה מעודדת יולדות ללדת בבית ללא השגחה, אך חשוב שיידעו מה לעשות במקרה של לידת בזק. הסטטיסטיקה מלמדת שלידות בזק גם מעלות את הסיכון לדמם לאחר הלידה, כך שלא יעלה על הדעת שלא להזמין עזרה רפואית גם אם הלידה הסתיימה.
"ברגע שמתחילים צירי לחץ, צריך קודם כל להביא את האשה להיות מעל מיטה, מזרון, או לפחות שמיכה, כרית גדולה או מצע מרופד אחר, כדי שהתינוק לא יחליק וייפול על הריצפה". הסביבה של הלידה חייבת להיות רכה ונמוכה (גובה נמוך ככל האפשר למניעת נפילה). אילנה מסבירה שכשתינוק נופל מגובה רגליה של אשה עומדת, עלולות להיגרם לו חבלות חמורות, וחבל הטבור שלו עלול להיקרע מבטנו מה שמסכן אותו בדמום חריף.
הידיים של מי שמטפל ביולדת ובתינוק חייבות להיות נקיות, וכדאי לקרצף אותן עד למרפקים בסבון נוזלי, ואפילו סבון כלים. אפשר גם לשפוך על הידיים נוזל אלכוהולי או תמיסת חיטוי כפולידין אם ישנה בבית.
אם הבית אינו מחומם, יש להדליק את ההסקה, שיהיה נעים להסתובב בו בעירום.
מאחר שבמהלך הלידה צפויים להיפלט עד ליטר מי שפיר ועד חצי ליטר דם, אילנה ממליצה להגן על המזרון ביריעות פלסטיק (שקית זבל חדשה ענקית פתוחה או מפת שולחן יתאימו), ומעליה מגבות גדולות נקיות.
כדאי להתבונן בפתח הנרתיק, אך בשום פנים לא לגעת בו או להחדיר אצבעות לתוכו. ברגע שרואים את הראש מתגלה בפתח הנרתיק, בערך בגודל של כדור טניס, צריך להורות לאשה להפסיק ללחוץ. במקום לחיצות יש להדריך את האשה להתרכז בנשימה, ולנשוף במקום ללחוץ. הראש ייצא בתוך זמן קצר.
אילנה אומרת שאם הקרומים עדיין לא פקעו, ראשו של התינוק ייראה כעטוף בבלון מלא נוזלים, ואותו יש להסיר בעדינות, כדי שלא יכסה על פתחי הנשימה של התינוק. את הקרום עדיף לפתוח מהצד, אזור האזניים, כדי להקטין הסיכוי לשריטת הפנים. הקרום קל מאד לקריעה, כמו ניר דק, ואין לחשוש מקריעתו באמצעות האצבעות, ובשום אופן אין להשתמש באובייקטים חדים לשם כך.
"כשהראש מתחיל לצאת - לא להיבהל. לחכות לציר הבא ולראות איך הראש יסתובב בחוץ מעצמו. בשום אופן אין למשוך החוצה את הראש. התינוק עלול להיראות סגול כהה או כחול, אך אין בכך דבר כדי להתריע בהכרח על בעיה. הראש עלול להפתיע כשהוא מסתובב מעצמו, אך זהו המהלך התקין, ובסופו יפנה ראשו של התינוק כלפי הירך של האם.
"אם חבל הטבור כרוך סביב הצוואר של התינוק, לא להיבהל, תינוקות רבים נולדים בלי כל סיבוך, כשהחבל כרוך ואפילו פעמיים סביב צווארם. לאחר שהגוף ייצא, ניתן יהיה בקלות "להתירו". לאחר שהראש יוצא ומסתובב - יש להניח את הידיים מעל האזניים של התינוק, ולאפשר לאשה ללחוץ עם הציר הבא. יש לוודא שהתינוק לא ייפול כשגופו משתחרר מהנרתיק.
בדרך כלל אין צורך לעזור לתינוק לשחרר את הכתפיים, בזו אחר זו מתוך הנרתיק. אם היולדת מתקשה בכך במשך למעלה משניים-שלושה צירים, אפשר, תוך כדי שהאשה לוחצת חזק, לכוון בעדינות את הגוף של התינוק מעט כלפי מטה, כדי לעזור לכתף העליונה להשתחרר. אחרי שהכתף הראשונה בחוץ, תנועה עדינה ביותר כלפי מעלה, תעזור גם לכתף השניה להשתחרר. ועכשיו צריך לתפוס את התינוק, ולהיזהר שלא יחליק. אפשר להיעזר במגבת נקיה.
"אחרי שהתינוק יוצא, כדאי להניח אותו על בטנו, ולנגב אותו במגבת נקיה ויבשה. תוך כדי הניגוב - לעסות את גבו במגבת, כדי לגרות אותו להתחיל לנשום".
אילנה מסבירה, שהבעיה עם תינוקות שאינם מנוגבים ומכוסים מיד - שהם עלולים להתקרר. "שטח הפנים של ראשם עצום יחסית לגוף, מאבד חום במהירות, ויש להגן עליו מפני הקור".
בשלב זה ממליצה אילנה להניח את התינוק על חזה או בטנה של האם, כך שיוכל לינוק, ולהגן על חומו בשמיכה. אם יש בבית כובע נקי לתינוק - יש לחבוש אותו לראשו. אם אין כובע - אפשר לכסות את הראש בחיתול בד נקי, מגבת, או כיסוי מתאים אחר. כדאי גם לכסות את גופו של התינוק וגופה של אמא, ואפילו בשמיכה קלה, כדי לשמור על חום הגוף של שניהם.
אילנה מזהירה שלא לחתוך את חבל הטבור, משום שבהעדר ערכה מתאימה וסטרילית, עלול להיגרם לתינוק זיהום קשה. לתשומת לב הקוראים: בסיפור לידת הבזק של ג``ינה, מדובר על חיתוך חבל הטבור בסקלפל, אולם אין להסיק מכך, אלא שאחד מבני המשפחה שייך לתחום הרפואי. "גם עם השיליה אסור להתעסק. לא ללחוץ אותה החוצה, ובטח שאפשר להמתין 20 דקות למד"א, שיגיעו עם הציוד הסטרילי". אם האשה מרגישה שאינה יכולה להפסיק ללחוץ, והשיליה יוצאת, כדאי שתצא אל קערה. דר' אבנר שיפטן, גינקולוג ומיילד, ממליץ שהחיתוך ייעשה על ידי רופא או מיילדת בלבד, ולא על ידי פאראמדיק. "אין מה למהר וצוות חדר לידה מיומן הרבה יותר בטיפול בטבור", מסביר ד"ר שיפטן.
לאחר צאת השיליה, ממליצה אילנה לבן הזוג לעסות את בטנה של היולדת להקטנת דימום ולעידוד ההתכווצויות. העיסוי נעשה בסיבובים על הבטן, בחצי הדרך בין הפופיק וקו השערות. סביר להניח שצוות רפואי יגיע בינתיים, ולבן הזוג תינתן שהות ללכת למטבח, להרתיח מים, למחות דמעה ולהכין תה (עדיף מהצמח תרמיל הרועים שעשוי לסייע בהקטנת הדימום) מתוק מתוק עבור מי שעד לפני שלוש שעות לא דמיינה את חדר המגורים/שינה/אמבטיה שלה, כחדר לידה.

לסיכום, הנה חמישה כללי הזהב ללידת בזק בטוחה

- אם את מרגישה דחף ללחוץ - אל תלכי לשום מקום למניעת נפילת התינוק ותלישת חבל הטבור העלולה לגרום דימום מסכן חיים
- הישארי נמוכה - רדי לגובה ברכיים ומטה כדי למנוע חבטה בראש התינוק לכשייולד
- רפדי בין רגליך - מאותו הטעם של מניעת חבטה
- נגבי התינוק וכסי את שניכם יחדיו עור לעור למניעת איבוד חום. ניתן לנשוף על פני התינוק בעדינות ולעסות גבו במגבת אם מתקשה בנשימה
- אל תחתכי חבל טבור לבד רק רופא או מיילדת חותכים חבל טבור (אין כל דחיפות בחיתוך!), למניעת זיהום מסכן חיים בתינוק

בברכת לידה בטוחה!
לסיפור לידת הבזק של ג``ינה
למאמרים נוספים
למאמרים נוספים בנושא צירי לידה