|
4/4/2005 10:54
|
מירב שרמן
|
מאת:
|
|
בעניני התקן, הנה הסיפור הפרטי שלי
|
כותרת:
|
ההתקן הוא גוף זר במערכת, איך שלא נהפוך בזה. לשמחתי היתה לי התנסות עם התקן, ההתנסות הזו לימדה אותי רבות על גופי. מהגע שהותקן התקן בגופי ועד לרגע שהוצא (כשבוע לאחר מכן) הרגשתי שכל האגן שלי קפוא, ממש פיזית- קר יותר מבפנים, וכאילו איבד את התנועתיות הטבעית שלו. שמתי התקן כי מתוך האפשרויות הקימות, התקן נראה לי אז הבחירה הכי שפויה עבורי. הייתי מספר חודשים ספורים לאחר לידה שהחזירה לי את האמון בגופי. מהרגע שהיה בגופי התקן, הרגשתי באופן מאוד ברור שהכנסתי "גוש חלודה להיכל הקודש" (ולא משנה לי לצורך הענין אם מדובר בהתקן שמפריש הורמונים לבלבל את הגוף או בהתקן שיוצר דלקת מקומית קטנה), פשוט הבנתי שבקום להקשיב לגוף (לדעת מתי יש ביוץ ואז להמנע מיחסי מין – לפי שיטת מעקב פוריות שעד אז לא ידעתי כלל על קיומה) פשוט נתתי למישהו אחר לעשות את העבודה במקומי, תוך כדי שאני מאפשרת לגוש החלודה הזה לשהות על בסיס פנסיון מלא בהיכל הקודש הנשי שלי.
מאז אני לומדת לכבד את המעין המפכה בתוכי, את היכל הקודש הפרטי שלי, וככל שאני מקשיבה לו יותר, אני זוכה שבעתיים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|