|
24/6/2005 00:51
|
תמרה
|
מאת:
|
|
נועה יקרה,
|
כותרת:
|
גם אנחנו עברנו חפני כמה זמן סרט כזה. באמת מלחיץ. אותי. אני מהזן הכן נלחץ והאבא, גירסה יותר "קשה" ממני...... והוא עשה לי את המוות לקחת אותו למיון באישון לילה. לא הסכמתי. בכל אופן. למחרת היינו אצל הרופא והוא אמר לי דבר חשוב. חום שיורד עם אקמול מלמד הרבה. ושולל את הדברים המפחידים. זה מאד השפיע עלי לבאות . אם פעם הייתי בקטע של לא תרופות אלא אם ממש אין ברירה, מה שהוא אמר שינה לי את ההתיחסות. לתת אקמול כדיאגנוזה. לראות אם החום מגיב לאקמול. על מנת להרגע. לפחות פעם אחת. לדעת מה העניינים. עכשיו לגבי מתן תרופות. נו הצמד שלנו דומה גם בזה בנוסף לענייני אכילה וגם איתו היה לכאורה בלתי אפשרי. אני אומרת לכאורה. כי באותו לילה לחוץ מאד שהחום הגיע ל- 40 והאבא היה הסטרי לחלוטין הרגשתי שאני חייבת לתת לו אקמול ויהי מה. הוצאתי אותו מהמיטה ואמרתי לעצמי אני מכניסה לו עכשיו את הכמות הנדרשת אפילו חיי תלויים בזה. זה היה נורא. עשיתי את זה רק כי לא הייתי במאה אחוז בטוחה שמותר לי כבר לתת נר. הייתי בחרדה שאולי נר מכיל יתר על המותר . אז דחפתי לו את הכפית אקמולי. זה היה באמת נורא. ממש אונס. אבל זה מה שעשיתי. כי הרגשתי שאני חייבת שהחום הזה ירד ומיד. שזה מה שצריך לעשות כרגע. החום אכן ירד. למחרת למדתי מהרופא שבודאי אפשר לשים נר. כמובן שאמרה לי את זה חברה מפה לילה קודם. אבל לא הייתי משוכנעת ופחדתי. נו טוב. חברתי אם את קוראת.... סליחה שלא בטחתי במילים שלך ובגלל זה הסבתי סבל מיותר לילדון. בקיצור. מה שאני רוצה לומר הוא שאם יש לך אפשרות, לכי להשיג לך נר אקמולי. אני מניחה שיש דבר כזה בלונדון. ותתני לו אחד מתוך שינה. אנחנו באותו לילה שמנו שעון לשעתיים אחרי שהלכנו לישון. התעוררנו והיינו מעולפים. לא היה כוח לעשות כלום אבל כן נדעתי בו והרגשתי שהמצב יציב וזה אפשר לי להמשיך לישון עד הבוקר. אז לסיכום ההמלצות שלי - לנסות לתת לו נר ולשים שעון לעוד כמה שעות ולראות מה המצב. מה את אומרת? תמרה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
