|
24/6/2005 16:42
|
נועה
|
מאת:
|
|
אוי תודה חמודות, רק עכשיו אני רואה
|
כותרת:
|
אז ככה, הנר לא עשה כ-לום. שום דבר, נדה. וכבר נורא נלחצתי. אביתר הסכים להירדם שוב רק במיטה שלנו אז יואל עבר אחר כבוד למיטת האורחים ואני זכיתי לישון לצד הילד הלוהט. ממש להט, כל הלילה. וכבר לא רציתי לתת שום דבר נוסף, אז רק החלפתי את 'הרטיות'.
בבוקר הוא קם עצבני שחבל-על-הזמן (ולוהט). בסוף הצלחנו לשכנע אותו לקחת סירופ נורופן, איכשהו כשקראנו לזה 'תרופה' הוא סירב אבל אותו דבר בשם 'מיץ' פתאום נראה לו מפתה. ואכן, תוך עשרים דקות, הילד כמו נולד מחדש. לפחות זה.
אז הלכנו לרופא שקבע: אדמומיות באזניים! ואפילו ויתר על בדיקת הגרון 'כי בטח אותו דבר'! ונתן - אנטיביוטיקה!! כמובן. אני אומרת לכן, יש לו מרשם שכתוב עליו 'אביתר רובין' וכשהוא רואה אותנו בתור הוא פשוט מדפיס אותו.
בכל אופן, הוא אמר שהחום הגבוה לא מדאיג אותו בגלל גל החום ההיסטרי האופף אותנו, ועם האנטיביוטיקה לתת לו 3-4 מנות של אקמול (למה לא, אם כבר דוחפים אז שיהיה) ולהקפיד שיהיה קריר. עם זה אני מסכימה בהחלט.
בינתיים אביתר התאושש ושיגע אותי כל הבוקר: הוא מלא אנרגיה אבל עדין עצבני ולא הסכים איתי על כלום. סוף סוף נרדם. קניתי אנטיב' שיהיה בבית אבל דחוף עמוק במקרר.
אז לסיכום, כנראה שזה לא רציני והחום הגבוה לא מדאיג כשחששתי. מה שכן, קניתי מדחום חדש. לפחות שאדע ממה לא-לדאוג.
תודה על כל התמיכה, נעים לדעת שאנחנו אף פעם לא לבד.
שבת שלום ובריאות לכל (הי רוני, מה הענינים?)
נועה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
