הילד שלי עם אבעבועות רוח וזה אומר ששבוע הוא בבית ויש גם תינוקת (מזל שאני בחופשת לידה) יש המון דברים שהוא עושה ומטריפים אותי, אבל השיא היה אתמול כשמרחתי לו את הסיד הלבן הזה שאמור ליבש את האבעבועות ,הוא רצה את הבקבוק ואני סירבתי , הילדה בינתים צורחת בסלון והוא מתחיל לבכות ולהשתולל ואז תוך כדי ... לקח לי את הבקבוק ו..שפך אותו על המיטה!!!!!!!!!!!!!!!! אני חושבת שזו פעם ראשונה מאז שהוא נולד שצעקתי עליו. לא סתם עשיתי את עצמי צועקת בשביל החינוך ,אלא באמת צעקתי מתוך מקום מתוסכל בלב שלי. הסיד הזה עשה כתם ענק בסדין וחילחל גם לתוך המזרון. אני מה זה מקוה שזה יורד מהכביסה. אגב, הוא לא מוכן לשתות תרופה. ואני מרגישה שאני ממש בלחץ כל פעם לפני שצריך לתת לו תרופה. מתחננים, מאימים, פרסים...והוא ממש שולט בנו עם הענין הזה (אמא תביא לי, לא אבא יביא לי, קודם שוקולד, לא פה ...בסלון, קודם סבא טוביה וכו') זה גם מעלה לי את הסעיף לפרקים.
|
תוכן התגובה:
|