זה התחיל בשפעת ארוכה (שבועיים) ונגמר (כך חשבתי) בתחושה של צמר-גפן באוזן, כבר למעלה משבוע. היום נסתמה גם האוזן השניה. אני מרגישה שדעתי נטרפת: מדברים איתי ואני שומעת חלקית, קשה לי להתנהל, אני בתחושה של "בתוך בועה", בטוחה שאני צועקת במקום לדבר, וכל הזמן "מה?! מה?!". בקיצור, אני מטפסת על הקירות. וזה עוד לפני הטישואים והתקפות השיעול/חנק שאני עדיין סוחבת, אחרי שבועיים (הלילה ישנתי בסלון - מיוזמתי, זה בסדר - ונרדמתי בשתיים, מותשת, כדי להתעורר שוב בארבע). לא חושבת שאי פעם היתה לי שפעת כזו. אני מוטרלת חלקית, אבל חייבת לעמוד בכמה דד-ליינים ויהי מה.
אני מטופלת ברפואה סינית (דיקור), וחוץ מזה מקפידה על ויטמין סי ופרוטק. יש לי תור מחר לרופא אוזניים, כי אני לא רואה שזה עובר מעצמו (לבנזוגי זה השתחרר לבד אחרי שבוע, בדיוק אותה סתימה באוזן). סליחה, הייתי חייבת לשחרר קצת קיטור.
מה אני עושה?
|
תוכן התגובה:
|