לא פירטת למה הגננות חושבות שקיימת רגישות יתר. האם היא מגיבה בצורה מסויימת לבגדים שהיא לובשת/תוויות על הבגדים? האם קשה לה השימוש והמגע בחומרים מסוימים? בכל מקרה - הייתי מבררת עם הגננת מהם בדיוק המצבים הבעיתיים ומנסה לחשוף אותה בהדרגה, תוך שימוש בסיטואציות מוכרות ואהובות.
למשל - אם קיימת רגישות לחומרים כמו צבעים ודבק (נוזליים ודביקים) אפשר לצייר ביחד בצבעי גואש/צבעי אצבעות כאשר בהתחלה משתמשים במקל/מכחול, ללא כל מגע עם הידיים, בהדרגה אפשר להשתמש במכחול או מקל יותר קצרים, לאחר מכן אפשר לעבור לציור באצבעות, אך להלביש על היד כפפה (לייטקס ודומיו), לעבור למגע עם אצבע אחת, וכל בהדרגה - עד שיש מגע בחומר עם כל היד. יש היום גם אצבעעונים מיוחדים לציור באצבעות (הם מאד נחמדים, בכל מיני צורות ויכולים להיות אטרקטיביים עבורה) - ניתן להשיג בחנויות יצירה. דרך נוספת לחבב עליה מגע בצבעים היא לצייר בצבעי אצבעות באמבטיה - לעשות מזה משחק כיפי ונעים. להתחיל מכמות קטנה של צבע ולעלות בהדרגה.
כמובן שאם את רואה שהיא מסוגלת ללכת בקצב מהיר יותר אפשר לדלג על שלבים בדרך (או לחשוב על רעיונות משלך ואולי אפילו שלה) אבל העקרון הוא חשיפה הדרגתית ובלי לחץ!!! מאד מאד חשוב לא להכריח אותה, אפילו לא בתת מודע, לעשות משהו שבעצם לא כל כך נעים לה. כך גם בחשיפה לחומרים שונים ובשימוש בספוג באמבטיה - להתחיל מספוג מאד מאד רך ונעים ולאט לאט לעבור לספוג (ואפשר גם מברשות, אגב) מעט יותר גס. באותה הצורה ניתן לחשוף אותה, למשל, למגע עם דשא/חול. ללכת למקום אהוב ומוכר בו יש דשא/חול (אהוב ומוכר כדי שלא תצטרך להתמודד עם שני חידושים בו זמנית) וללכת על החול/הדשא עם גרביים - עבות, פחות עבות ובלי בכלל - שוב, בהדרגה... מקווה שאת כבר מצליחה להבין את הרעיון.
אם את יכולה להיות יותר ספיציפית לגבי הרגישות שלה - אני אשמח לחשוב על עוד רעיונות.
|
תוכן התגובה:
|
