גאיה -
קודם כל, כייף לשמוע ממך שוב! שמחה שאת מאושרת ואופטימית, ורווה אושר עם ארז!
אני עדיין לא ילדתי (מתחילה שבוע 40 מחר...), אבל כמו שאולי זכור לך, כבר מתחילת ההריון אני מתלבטת קשות בנושא הברית-מילה - אם לעשות או לא. כמו שהדברים עומדים כרגע, נראה שנעשה את מעשה הסרת העורלה הזה, והוא יבוצע ע"י רופא מוסמך ומנוסה, בהרדמה מקומית (לא ע"י משחה, אלא הרדמה ממש), בנוכחות שנינו - בעלי ואני - בלבד, וללא כל איזכורים טקסיים-דתיים כלשהם, ממש כפי שהיינו נוהגים במקרה שהיה מדובר באיזשהו ניתוח קוסמטי לתיקון פגם אסתטי כלשהו, כמו, נניח, אזניים בולטות באופן חריג (חס וחלילה...).
העניין הוא שאני ממש לא שלמה עם ההחלטה הזו - פשוט לא מצליחה להשלים עם זה שאני הולכת לתת את הסכמתי לביצוע פעולה כזו בבני. כבר הגעתי לנקודה שבה בניתי לי איזו מערכת נימוקים, הקשורה בעיקר ביחסו של בעלי לנושא, שבעזרתה אני מסבירה לעצמי למה בכל-זאת כן (גם אם מדובר במערכת נימוקים רעועה למדי), אבל הדברים שכתבת כאן עוררו בי סערה מחודשת, ועכשיו אני פשוט לא יודעת מה לעשות!...
אל תפרשי, חלילה, את דברי כאילו התכוונתי לכך שלא היית צריכה לכתוב מה שכתבת, כדי למנוע מאחרות לבטים ויסורים. להיפך - דבריך היו כ"כ חשובים, כנים ונוגעים ללב, ולכן רציתי לשתף אותך בתחושות שלי, וגם לשאול אותך האם את יכולה (עד כמה שהדבר קשה) לנסות ולשער או להעריך מה היתה תחושתך אם הברית-מילה היתה מתבצעת ע"י רופא, בפורום מצומצם (למשל, רק את ובעלך, או אולי גם עוד סבא אחד או שניים), ותחת הרדמה מקומית, שקרוב לוודאי שהיתה מונעת מארז חלק נכבד מהכאב והבעתה. האם יש סיכוי שבמקרה כזה התחושות שלך היו פחות קשות? כלומר - האם עיקר הקושי נבע מהכאב שלו? מההמוניות? מהאופן שבו נעשו הדברים? או שמא מקור ההרגשה הקשה הוא במשהו בסיסי יותר, שקיים שם גם אם המעשה לא היה כואב כלל (נניח), משהו בסיסי כ"כ ששום דרך של ביצוע הברית-מילה לא היתה מוחקת אותו?
גאיה, את כמובן לא חייבת לענות לי, ויתכן שאני לא כ"כ הוגנת בכך שאני בכלל מציגה בפנייך שאלות כאלו. העניין הוא שאני כ"כ מתלבטת בנושא בעצמי, כ"כ לא בטוחה במה לבחור (האופציות היחידות הקיימות לגבי הן לעשות את הברית-מילה כפי שתארתי למעלה, או לא לעשות כלל), ונדיר לקרוא התייחסויות כמו שלך לנושא, שיש בהן כל-כך הרבה כנות, רגישות ויושר. כאמור, את בוודאי שלא חייבת לענות לי, אך אשמח לקבל ממך תשובה, ותהיה אשר תהיה: אולי תרגיע, אולי תעורר עוד גלים, אך אני בטוחה שבכל מקרה היא תהיה אמיתית, ותנבע מלב חכם ורגיש.
תודה, ושתדעו רק אהבה ואושר.
טלילה.
|
תוכן התגובה:
|