כאשר כתבתי שלא תוכלי להיניק את התינוק אחרי הניתוח התכוונתי מייד לאחר הניתוח. בניגוד למה שקורה בלידה רגילה. אין שום בעיה בהנקה אחר כך, וסליחה אם לא הובנתי כשורה.
מיק, גליה וחברים יקרים,
אני ילדתי את בני בניתוח קיסרי (אגן צר או כפי שנקרא בז'רגון הרפואי "CPD")והנקתי אותו במשך שנתיים וחודש, כך שגם אני "הייתי שם" (אין בעיה עם ההנקה) ואני ממש לא "גיבורה בדימוס". על הקיסרי החליטו אחרי שלושים ושש שעות של צירים, ואני הייתי ללא הרדמה כלשהי במשך יותר מעשרים וארבע שעות כדי לנסות לאפשר לידה רגילה. כאב לי? - טיפסתי על הקירות וזה תיאור שלא על דרך המליצה.
האם עמדתי בזה? כן, כי לא היתה לי ברירה, וזו בדיוק הנקודה שלי:
אף אחת לא יכולה לדעת איך תתפתח הלידה שלה, כיוון שעל זה אין לנו שליטה. אנחנו כן יכולות לשלוט בכך שיהיו לנו מקסימום הכלים מסביבנו כדי להקל על המצב, דמיון מודרך, בן זוג תומך, דולה, או משכך כאבים.
ואם יתעורר הצורך, כמה טוב לדעת שיש אופציה מהירה לשעת חירום שהיא הקיסרי.
לא ניסיתי להפחיד לגבי הקיסרי, וברור שיש לשקול יתרונות מול חסרונות כמו כמעט בכל הליך רפואי, מטרתי היתה להצביע על נקודות, שלא בטוח שידועות לכולם, כדי שלא יובן בטעות שקיסרי הוא המוצא האולטימטיבי.דעתי היא, שכדאי לנסות את המקסימום כדי ללדת לידה רגילה, לפני שפונים לאופציה שתמיד אפשר לבחור בה.,
|
תוכן התגובה:
|
