איך את מרגישה? את כבר ממש לקראת הסוף, בטח כבד לך. תחזיקו מעמד עוד שבוע, ואז הבנים שלך כבר נכנסים להגדרה של "בשלים", כאלה היכולים לנשום בכוחות עצמם מחוץ לרחם, ואז אפשר לשחרר קצת לחץ.
לגבי הנקה ראשונה לאחר הלידה, לי לא יצא להניק את התאומות מיד לאחר הלידה (בניתוח). את הילד הבכור שלי הנקתי כמה דקות אחרי הלידה (רגילה), ואין ספק שזאת חוויה חיובית ביותר, אבל אל תשכחי שמעטים מאד הם התינוקות הזוכים לזה, ובכל זאת רובם מצליחים לינוק יפה מאד אחר כך. מהסיטואציה שאני חוויתי בלידת התאומות בניתוח, בכלל לא נראה לי אפשרי להניק מיד אחרי, זאת אומרת בחדר ניתוח. אולי אחרי שיוצאים, אם התינוקות לא מובהלים מיד לתינוקיה, אפשר- ואת זה בטח אפשר לסכם מראש עם הצוות. בכל אופן- אם זה לא יוצא- זה ממש לא נורא, פסיק קטנטן בדרך הארוכה של אמהותך. זה מעולה שאת כבר בקשר עם מדריכת הנקה, אבל תדעי שיש הבדל גדול מבחינת הכשרה, בין מדריכת הנקה ליועצת הנקה מוסמכת, ואם תיתקלי בבעיות שהיא לא יכולה לעזור בהן- כדאי לפנות ליועצת הנקה. אצלי היועצת גם למדה אותי איך להזיז נכון את הגוף שלי אחרי הניתוח, מה שזירז בהרבה את ההתאוששות. ממליצה להצטייד מראש במשאבה טובה. לגבי הגברת היצור, מסכימה עם זולו- הנקה לפי דרישה, תגרום ליצור בהתאם לצורך של התינוקות.
לגבי תוספות- אם יש צורך- נותנים תוספות. מקווה שאצלך לא יהיה, ואז את יכולה להתעקש שלא לתת. אצלי היה צורך דחוף ביותר לתת תוספות, בגלל שאחת הבנות נולדה בתת תזונה חריפה, וגם היה איסור מהרופא לנסות להניק אותה, בגלל המאמץ הרב הנדרש ממנה לצורך היניקה. שאבתי קולוסטרום ודאגתי שיתנו לה בבקבוק, בנוסף לתוספות מיוחדות לפגים. הרופא גם התעקש שיתנו לה בבקבוקים עם זרימה מהירה, כדי שלא תתאמץ כדי לאכול, והוא צדק, כי הכי דחוף היה שהיא תוכל משהו. אחרי יומיים, למרות שהרופא עדיין לא הסכים, ניסיתי להניק אותה, והיא לא הצליחה בגלל שהייתה כבר רגילה לאכול מבקבוק, אבל שתי פגישות עם יועצת הנקה פתרו את הבעיה, ואחר כך היא ינקה הנקה מלאה במשך 6 חודשים. בבית החולים נאלצתי לשכנע את האחיות לפעול נגד הוראות הרופא, לתת להוציא מהאינקובטור ולנסות להניק, ועשיתי זאת על יד ש"שיחדתי" אותם במחמאות על עבודתם המסורה. גם אחרי היציאה מהבית חולים הוראת הרופא הייתה להניק ולתת תוספות לסירוגין, אבל כאן כבר אפשר להפעיל שיקול דעת ואינסטינקט אמהי. (כמובן שלא עשיתי את זה, אלא הנקתי בלבד, אבל הקפדתי להניק כל שעתיים)
לגבי ההכנות- אין הכנות מיוחדות לפני ניתוח, רק צום מלילה לפני. רק הכנה נפשית כמו לפני כל לידה, והכנה מיוחדת לקבלת תאומים בבית, בעיקר עזרה. אני מצאתי שהעזרה הכי רצויה בשבילי- הייתה מישהי בתשלום שבאה כל יום ומורידה ממני את כל נושא אחזקת הבית (ניקיון, בישול, כביסה), ושגם מסוגלת להחזיק תינוק אם יש צורך.
הפחד שלך מאחרי הניתוח הוא די מוצדק. העובדה שכשהם סוף סוף בחוץ, את לא יכולה לגשת אלהם מתי שרק בא לך, ולטפל בהם ולפנק אותם- זה עונש אמיתי. אבל זה עובר מאד מהר. אחרי יומיים כבר תוכלי להיות ניידת, אם כי עדיין יכאב.
מקווה שהכל ילך בקלות ושתהני מהגידול שבא אחר כך....
|
תוכן התגובה:
|
