אני עברתי קיסרי, ואעשה ה-כ-ל כדי לא לחזור על זכך שוב, אם תהיה לי ברירה.
אצלי זה לא היה "חרום" ממש, אלא בהחלטה שלי בחדר הלידה, לאחר לידה מאוד ממושכת שלא התקדמה ותינוקת גדולה (על אמא קטנה), ונראה היה לי שאם לא אחליט על ניתוח, בסוף "אזכה" בלידה מכשירנית או בניתוח חרום, ואת זה לא רציתי.
לניתוח יש לדעתי ה-מ-ו-ן חסרונות, ולא רק בהיבט החוויתי, ואמנה בפניך רק כמה מהם:
1. לא תוכלי להחזיק ולהיניק את התינוק אחר הלידה. למעשה אולי לא יתנו לך אפילו לגעת בו. ברוב בתי החולים תקבלי את התינוק רק כעבור כ12 שעות.
אני התגעגעתי לתינוקת כמו שלא התגעגעתי לאף אחד מימיי.
2. תאלצי להיות מאושפזת במשך הרבה יותר זמן (5 ימים במקום יומיים) וזה ממש ממש לא כיף.
3. זה כואב הרבה יותר חזק ולהרבה יותר זמן מלידה. (תאמיני לי, אני חוויתי 3 ימים של צירים ושעתיים צירים עם זירוז בלי שיכוך כאבים). זה כאב שלא מפסיק לרגע (בניגוד לצירים), הוא משתק אותך ומפריע בתפקוד הכי פשוט ובסיסי שלך.
4. זה הרבה יותר מסוכן לך: ניתוח פתיחת בטן מגדיל את הסיכוי לזיהומים ולבעיות פוריות בעתיד. כמו כן הוא הופך כל לידה עתידית שלך ללידה בסיכון, מה שמזמין סיכוי להתערבויות גם בעתיד.
תני לטבע סיכוי לפחות, ולדעתי לא תתאכזבי.
ואם את כל כך פוחדת מכאב, בקשי אפידורל ודי, כשיכאב לך.
כדאי לך לנסות, למענך ולמען תינוקך.
|
תוכן התגובה:
|
