את בני הבכור ילדתי בניתוח קיסרי אלקטיבי בשל מצג עכוז.
כיום אני בחודש חמישי והחלטתי מתוך בחירה ללדת שוב בקיסרי (כך שאת לא יחידה).
ההחלטה הסופית היא שלך ורק שלך, ונכון שפה בפורום המגמה היא "טבעי ככל הניתן" אך זה לא מתאים לכל אחת (כפי שזה לא מתאים לי).
אני באופן אישי מתכוונת כאמור ללדת בניתוח קיסרי בכל מקרה מתוך בחירה לשלוט בכל נקודת זמן בכאב (לעומת לידה רגילה בה לא ניתנת לך האפשרות הזו, ועם כל הכבוד לאפידורל, ניתן לסבול במשך שעות עד לפתיחה המאפשרת אפידורל).
נכון שההחלמה לאחר ניתוח קשה, בעיקר ב-24 השעות הראשונות בהן את מחוברת לקטטר ולאינפוזיה וצמודה למיטה מבלי יכולת להתקלח או לזוז. אבל אני באופן אישי הרגשתי הרבה יותר טוב לאחר יממה (לאחר שניתנה לי האפשרות להתקלח) וכאמור, כאבים כשהיו טושטשו בעזרת ידידנו האופטלגין + היכולת שלא לזוז (עיקר הכאב נובע מתזוזה, אם כי קיים גם כאב במנוחה).
יש לקחת כמובן בחשבון שלא תחווי את "חווית הלידה" בה את עדה ליציאת הילד מרחמך + הנחתו עליך מיד לאחר מכן. בניתוח יתנו לך להציץ בו לשניה, מקסימום לנשק את אפו, ומיד יוציאו אותו מחדר הניתוח.
אני ממליצה לך לברר באיזה בתי"ח מאפשרים לבעל להיות נוכח, זה מאד מרגיע (אני ילדתי בליס ובעלי היה נוכח).
בחדר התאוששות לא מאפשרים לתינוק להיות (מאחר וזה חדר התאוששות שלאחר ניתוח), אך אח"כ במחלקה בעלי הביא אותו אליי.
אני לא חושבת שבני נוטר לי על כך עד היום :-)
אם יש לך שאלות נוספות - תרגישי חופשי לשאול.
בכל מקרה - בהצלחה.
|
תוכן התגובה:
|
