9/1/2002 02:26
|
עידית
|
מאת:
|
בייב אני שולחת לך חיבוק חם - את אישה אמיצה
|
כותרת:
|
ואמא נפלאה ושאף אחד אחר לא יעז להגיד לך אחרת. את תראי שזה שאת מספרת את סיפור האימה הזה יעזור לך המון. בדמעות אני אומרת שאין מה להגיד ממש התעללו בך וזה באמת לא פייר. גם אני נשארתי עם השאלות פתוחות כמוך. גם אני הייתי רוצה להבין איפה הטימטום להמשיך ניתוח אם את מרגישה כאבים. אפילו לא נתנו לך את האופציה להבין למה הרדמה מלאה, הרי קיבלת אפידורל אם זה לא מורדם מספיק מרדימים עוד. ואני מקווה שכל השאלות שאנו שואלות איתך לא ירגיזו אותך יותר. לגבי ההרגשה שלך, את אמא נפלאה ורק הזמן יסביר לך שיש לך ילד מקסים, נסי לשנן לעצמך שסבלת בשביל האוצר הזה שיש לך בידיים, כן ממש ככה אני סיננתי לעצמי כדי לצאת מהדיכאון, אני לא הבנתי למה הם בוכים כל כך הרבה ואין לנו יכולת לעזור, לא הנתי למה סבלתי לפני ההריון ובסופו, כדי שלא יהיה לי מענה לכל מה שהם בוכים ??, ואז נסיתי להפוך את הכאב והחוסר שליטה למשהו יותר מוחשי, סבל בשביל האוצר המקסים שיש לי בידיים, את תראי שהוא יגדל וכל התפתחות שלו תביא לאושר עצום לחייך. נכון יהיו עוד הרבה ימים של כאב, לפעמים הם לא נגמרים לעולם אבל תמיד שקשה (וגם היום שהיא כבר די גדולה ויש עוד תינוק משתגעים בשניה..) אני מזכירה לעצמי שפעם הייתי בתהום שהיה מאוד קשה לעלות ממנה, ואני לא רוצה לחזור לזה כי חשוך שם, אפל ומאוד עצוב.
שלך באהבה עידית
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|