9/1/2002 03:14
|
אסתית
|
מאת:
|
בייב היקרה והאמיצה
|
כותרת:
|
אין, פשוט אין מילים לומר אחרי שקוראים את הסיפור שלך. כל כך עצוב שבשנות האלפיים אישה צריכה ללדת בצורה כל כך כואבת פיזית ונפשית. חווית הלידה שהיתה אמורה להיות חויה מופלאה הפכה אצלך לסיוט שממשיך עד היום. טוב שכתבת את הסיפור ושפכת את ליבך, אני מקווה שאת גם עושה זאת באופן מקצועי ומקווה שיש מי שעוזר לך להתמודד עם המצב. אני שולחת לך חיבוק גדול ובטוחה שתזכי להרבה ימים מאושרים עם תינוקך, לדעתי את אמא נהדרת ותגלי זאת לאט לאט במשך הזמן כי אולי חווית הלידה הטראומתית קצת "מסתירה" לך את זה. וזה שאת מניקה אחרי כל הסיפור הזה זה באמת בגדר נס, כמו שאמרה אחת המגיבות. חיזקי ואימצי ושתפי אותנו בכל מה שבא לך, גם אם זה לפעמים קשה וכואב.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|