16/1/2002 00:15
|
ליאת
|
מאת:
|
תהיי חזקה ! - ארוך !!!
|
כותרת:
|
אני ביקרתי פה פעמים ספורות במהלך ההריון וגם אחרי הפעם הגעתי לכאן אחרי הודעה שפורסמה בפורום השכן על סיפור הלידה שלך !
כמה דברים שיש לי לומר לגבי הסיפור - זה מזעזע שזה מה שקרה לך ומנסיוני האישי בבית החולים הזה לא הסכמתי שיגעו בי רופאים מסויימים ואני לא מתבישת אפילו לרגע להזכיר את שמו של אחד מהם - רופא ששמו הפרטי יריב שטען שיש לי וגנוסנוס (אין לי מושג מה המילה הנכונה ) הפירוש היה מסרבת לחדירה , נרתיק צר וכדו' אחרי הבדיקה איתו הוא חטף ממני בעיטה ובבכי הסטרי יצאתי מהבדיקה (את המכנסים רכסתי בחוץ!!) כמובן שהוא היה במשמרת בזמן הלידה שלי ומבלי להתבייש הודעתי לו חד משמעית שאין לו מה לחפש בחדר הלידה שלי גם אם המצב קריטי אני לא רוצה לראות אותו בפנים !!! בלי שום קשר כשסיפרתי את זה לרוא הנשים שלי הוא התפוצץ מצחוק בגלל ההבחנה המטומטמת הזו ועוד יותר על הרעייון שלשלוח אותי למרפאת מין!!! וכעס נורא שהכאיבו לי כי התברר שהוא ניסה לבצע פתיחה !!!!!!!!!
חבל שלא יצא לך להכיר את הצוות לפני וכמובן חשוב ללמוד לקח מהסיפור העצוב הזה ולהבא בכל פעם שיוצא לך להגיע לבית חולים לדעת לעמוד על שלך (וחלק מהעניין זה לדרוש שבעלך יהיה איתך !!) ולא רק בלידות ... חס וחלילה אם יקרה שתצטרכי לאשפז (לא עלנו )את אחד מילדך חשוב שתזכרי שאת זו שקובעת!!! ושוב יש לי גם סיפור עצוב על זה איך שבגיל חודשיים בדקו את הילד שלי מכל הכיוונים והכאיבו לו עד שאני אמרתי דיייי ! ושוב צדקתי - מתברר מאוחר יותר !!
לגבי שניידר: גם אורי שלי אושפז בשניידר לאחר הלידה וזאת מכיוון שהיה זקוק לחמצן בהתחלה מאוד שמחתי שהוא שם ולא בשום מקום אחר כי הוא באמת קיבל את הטיפול הטוב ביותר (וגם המפנק ביותר - ילד גדול בפגיה אפשר להרים ולחבק בלי לפחד או להזיק :) )אבל אחרי 24 שעות שהסכנה חלפה החליטו בכל זאת להשאיר אותו שם וככה נמשך 7 ימים בגלל שנוסף לכך שאורי חטף צהבת אני מבינה את התיסכול של ההליכות או הנסיעות במונית למרות שלי לא היתה בעיה עם זה (הלכתי בבוקר וחזרתי בלילה!) וגם עודדו אותי להניק ונתנו לי חדר מיוחד להנקה (כנראה שהתמזל מזלי)אבל כמובן שנשאלת השאלה למה לא להחזיר את הפעוט למחלקה במידה והכל תקין ? או למה לא לאשפז את האם באותו הבניין יחד עם הילד שלה !
לסיכום : החוויה שעברת מזעזעת ואין לי איך לעודד אותך שהכאב יעבור מה שבטוח הוא זה ירגע אני מאמינה מיום ליום כשתראי איך ילדך גודל ומתפתח ולוקח אותך לעולם חדש לגמרי מי זה שהכרת אולי גם כדאי ללכת ולדבר עם גורם מוסמך לבעיות טראומה כדי שלא תצטרכי לסחוב עול שכזה על כתפיך ותוכלי לישון קצת יותר בשקט ולחיות בשלווה עם הזכרונות שלך !
שולחת לך חיבוק ענקי של עידוד ליאת
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|