לא הצלחתי להניק מספיק בבית החולים, והילדה בכתה, אז נתנו לה בקבוק, אחר כך עוד בקבוק עם מטרנה. ואחר כך לא נהייה לי מספיק חלב, והיא כבר לא רצתה את הפטמה שלי.
אז נתתי מטרנה. הלכתי ליועצת הנקה שאמרה לי שכדי להחזיר את הילדה לפטמה שלי אני צריכה שני דברים. האחד הוא פטמה מלאכותית שתדמה לפטמת בקבוק, כדי שהקטנה לא תתנגד כל כך. השני הוא מספיק חלב. אז במשך 4 שבועות שאבתי עם מדלה כל 3 שעות. זה מאוד מאוד מעייף, ומתיש. אם אספקת החלב לא מסתדרת, זה גם שובר. אחרי 4 שבועות שבהם הצלחתי לשאוב בערך בקבוק אחד של 60 מלגרם כל יום, הפסקתי.
עצתי לך היא - לשאוב והרבה, כדי שממש "ישפריץ" חלב, ואז, כשהגעת למצב הזה, לנסות לשוב ולהניק את התינוק. כל זאת היות ויותר קל להם לינוק מבקבוק מאשר מהפטמה שלנו (עבודה פחות קשה מסתבר).
כמו כן, אל תהיי מדוכאת מהמטרנה. גם אני בכיתי שמה אני גורמת לה נזק. היא התפתחה יפה מאוד, ובגיל 6 חודשים היא יושבת לבד, זוחלת ומוחאת כפיים!
כמו כן - מאוד חשוב - תרתיחי את המים המינרליים!!
|
תוכן התגובה:
|