מה שבטוח הוא, שבששת השבועות הראשונים, המוגדרים כ"משכב לידה", עוברים גם על האם וגם על התינוק שינויים רבים, חלקם הורמונליים, שיכולים להשפיע גם על תפוקת החלב וגם על הטכניקה. הבעייה הגדולה שכרוכה בהצגת פטמת סיליקון לתינוק יונק היא שעלול להתרחש "בלבול פטמות", ושהתינוק יעדיף את פטמת הסיליקון, יותר נכון את הקלות שבה מגיע החלב מפטמה זו על פני העבודה הכרוכה ביניקה מן השד. בעייה משנית היא, שתינוק שמקבל חלב מהבקבוק אינו מפעיל על השד את הגירוי הדרוש לצורך יצירת החלב העתידי, כך ששאיבה במקום הנקה עשויה לפגוע במנגנון העדין של היצע וביקוש. אישית, אני חושבת שאם מרגישים שההנקה מסתדרת, לא חייבים לחכות לגיל שישה שבועות, ואפשר להציג בקבוק כבר בגיל חודש, אבל צריך להיות מאוד רגישים וזהירים. עדיף לחכות עוד שבוע וללכת על בטוח מאשר למהר ולקלקל דבר טוב. יש הגיון בזה שממליצים לחכות שישה שבועות, והוא, שאמנם את צריכה להתעורר בלילה להניק, אבל מצד שני את לא יכולה עדיין לצאת מהבית לשעות ארוכות, או לחזור לעבודה, מה שאומר שאת צריכה לנצל את הזמן למ-נ-ו-ח-ה שמגיעה לגוף שלך אחרי ההריון הארוך והלידה, שלא לדבר על ההחלמה מהניתוח במקרה שלך. אני חושבת שזו הדרך של הטבע לשים לנו גבולות.
|
תוכן התגובה:
|