|
4/7/2005 22:50
|
בלו
|
מאת:
|
|
צרור תודות...
|
כותרת:
|
אז רציתי להגיד תודה. לכל אחת ואחת מכן.
גילי מקסימה עם ההודעה הראשונה שכבר פתחה לי קצת נשימה. הוטיקה,שתהיי לי בריאה,כמה הצחקת אותי ובכלל.את יודעת כמה אני אותך והכל,נכון? את משהו משהו.
רונה,תודה על הלגיטמציה לבכות. אורנה דן(שבהריון הראשון שלי היית אמא 10 ואני זוכרת בכמה הזדמנויות חיזקת אותי עם מלא דוגמאות מילדייך שלך..),תודה. עדיין בארון שיהיה בהצלחה (סיקרנת אותי..). סיס,תודה מותק. (ורוצה להגיד שההיעדרות שלי מהחיזוקים אלייך הייתה כי הרגשתי נורא להיות בין הכותבות בדיונים האלה. מקווה מאד שאת מרגישה יותר טוב.). נועה,מירי 2,תמרה,לימון (על האמונה שעברה אלי ממש טוב..)אמא של עדי טיןטין,הילה ועננת,תודה על החזקת האצבעות. גימלית- אכן גל עכור. ובטח שמותר..תודה יקירתי. דנה בי"ש - מצטערת אם נשמעתי אגרסיווית- ותודה על התגובה ועל הברכות. ריש,-אכן.לזכור שיש מורדות ולהיות מסוגלת לזכור שלא בכל מורד צריך להתמוטט.תודה שהזכרת לי. שירלי 2 ,ליאתה,דובת גריזלי,סאלוש ולי (על הברכות ועל שהתרגשת כמוני מתשובתו של ד"ר בר)-תודה.
וזהר,כפרה..חייב להיות פה גילוי נאות על הרופא שניסה להרגיע דווקא אבל אני התקרצצתי עד שלא הייתה לו ברירה. תודה,נשמה (וד"ר בר אכן מופלא..).
וכהפתעה מוחלטת:
תודה!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|