מבינה היטב מה שכתבת על זכרונותייך לגבי הגן שלך...אבל!!! יש לזכור כי מדובר בך לפני כך וכך שנים,בהקשרים של חייך אז ומבנה האישיות והצרכים של מי שהיית וגם מי שאת היום (בהקשר לנוסטלגיה...) ואילו בתך חיה בבית אחר,עם הורים אחרים,היא אישיות אחרת מן הסתם ולא בהכרח חסר לה או דרוש לה מה שאת היית זקוקה לו כדי לייצר את החוויה הנפלאה הזכורה לך! יש לנו נטיה לספק לילדינו את מה שמצטייר בעיננו חלומי,נשגב וכך הלאה-בעיני אם אתם מצאתם גן שהחינוך בו תואם את רוח החינוך בבית,הרי זה הרבה הרבה מעבר למה שאפשר היה לצפות! תצליחו!
|
תוכן התגובה:
|