מעניין איך אפשר לפרש כל דבר בצורה שונה.... גם בגן שהילדים שלי היו, הורים לא הורשו לשבת ולצפות, אבל כן היה אפשר להצטרף לפעילות הגן, זאת אומרת לעבוד: להכין אוכל, לסדר, לעזור בעבודות יד, לרקום, ךסרוג, כל דבר, חוץ מלצפות... אין דבר יותר משבית משחק מלצפות בילד משחק... גם בגנים אצלנו נהוג לבקר בבית, רצוי במהלך השבועות הראשונים, כדי להכיר את הבית שממנו בא הילד. אף אחד לא מעיר על טלוויזיה או על ג'אנק פוד, אם כי הדיעה על כך ברורה ולא מוסתרת בכלל. זה כמובן לא תנאי לקבלה לגן, אלא אם כן ההרגשה היא שאורח החיים של ההורים והגישה שלהם עומדת בסתירה מוחלטת לרוח הגן וגם אז, בזהירות, בסבלנות. יכולה להבין גננת שפותחת גן פרטי שיש אליו רשימת המתנה שתבחר את מי שמתאים לה בגישה. למה לא? ודרך אגב, ילדים שחשופים להמון טלוויזיה מביאים לגן המון תכנים בעייתיים ופחות מסוגלים לשחק. ברור שיהיה לי חשוב עם מי הילדים שלי משחקים לא? לגבי גביית הכסף על איחור זה לא נראה לי עניין אנתרופוסופי, אלא עניין כלכלי לא? אצלנו זה כמובן לא מקובל בכלל, אבל זה מאד אגרסיבי לאחר ולצפות שהגננת פשוט תחכה שם בחינם. הרי גם לה יש חיים וילדים שהיא צריכה לאסוף. יש עוד הרבה דברים קשוחים בגן - זה שלמשל יש עבודות שרק ילדים גדולים עושים (לתפור, למשל) ודברים שילדים קטנים לא חייבים - לסדר למשל. או שיש סדר יום מאד ברור...
|
תוכן התגובה:
|