פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

29/3/2001 23:00 רותי קרני הורוביץ מאת: מקבץ טיפים מ'קיסריות' הפורום כותרת: הי ליא, כמובטח הנה משוגר אליך בזאת מקבץ נוסף על זה הנהדר שקיבלת מהבנות, ושאני שוקלת להפכו as is למאמר בפני עצמו. בנוסף, הנה הזמנה להציץ ב'שלד' מנוע החיפוש שלנו בכתובת www.leida.co.il/forum2.asp שם משתמש ntuser סיסמה 2626 ולחפש כאוות נפשך. בכל מקרה, הנה המקבץ: יהלי, כמה תשובות מאת: ענת ב. : הסקרנות הרגה את החתול... בשלב מסויים בהריון הנוכחי העוברית שלי היתה במצג עכוז, כך שהיה סיכוי טוב לקיסרי נוסף. חוצמזה, 50% סיכוי קיימים בכל מקרה, אז שואלים את כל השאלות. ב-מ-ק-ר-ה, שאלתי ב"ליס" על מדיניות הקיסרי שלהם, אז ככה: אם מתוכנן, הכל 'נפלא' - בן-הזוג מוזמן גם לניתוח וגם להתאוששות, אין בעיה להניק מיד אח"כ, אין בעיה עם ביות... אם 'חירום', והגדרת ה'חירום' מאוד נזילה, יש סיכוי טוב שלא יתנו לבן-הזוג להיכנס לניתוח ואפילו לא להתאוששות, כיוון שההתאוששות היא בחדר שמשותף גם למתאוששות מניתוחים גניקולוגיים אחרים, וחשובה שם הפרטיות. סביר להניח שגם לא יתנו להניק במקרה כזה. מבחינתי זה הוריד את "ליס" מהפרק. אין בעיה לשבת בתנוחת הנקה, זה הכל עניין של שליטה בכאב, אז לוקחים משהו וממשיכים הלאה... אני נותחתי ב-8 בערב והנקתי ב-8 בבוקר למחרת. הטיפ הכי חשוב הוא לרדת מהמיטה מיד למחרת הניתוח אלא אם כן זה ממש לא אפשרי. עברתי ניתוח אחרי שתי לידות רגילות מאת: אורנה לפני שנתיים וחצי עברתי ניתוח יזום בגלל מצג עכוז. שתי הלידות הראשונות היו רגילות וקלות בלי אפידורל כי אז לא היה נהוג (18,14) אבל היה חתך.הדבר הכי נורא שזכור לי זה צירי הלחץ בסוף. הניתוח היה אמור להיות בתאריך מסוים אבל שבוע לפני זה היתה לי ירידת מים, הגעתי לבלינסון ומיד הכינו אותי לניתוח. הניתוח עצמו לוקח גג חצי שעה. הרדימו לי חצי גוף עם אפידורל, היו לידי צמוד רופאה מרדימה ורופא נוסף למנתח.אני זוכרת שכל הזמן אמרתי שאני נורא פוחדת ושאלתי מתי חותכים אותי ואז המרדימה אמרה לי שעוד מעט התינוקת בחוץ ןלא הרגשתי בכלל שחותכים. בשלב מסוים הרגשתי בחילה ואז המרדימה הוסיפה חומר באינפוזיה שמיד הפסיק את הבחילה. הדבר הכי טראומטי שזכור לי מהניתוח עצמו זה שהידיים כל הזמן רעדו לי בצורה שלא יכולתי לשלוט על זה.הרופאה אמרה לי שזו תופעה רגילה לניתוח. הייתי שעתיים בהתאוששות עם בעלי ובזמן הזה הרעד הפסיק. אחרי זה הועברתי למחלקה. ילדתי בערב ואת כל הלילה ביליתי בחדר לבד מול האחיות כשכל רבע שעה האחות בדקה אותי אם אין שטף דם או משהו כזה. כל שלוש שעות קיבלתי אופטלגין נוזלי שעוזר לכאבים. האחות שליוותה אותי היתה נהדרת ואפילו הביאה את התינוקת ועזרה לי להניק. בבוקר העבירו לחדר עם עוד אחת שעברה ניתוח. בימים שלאחר מכן בהדרגה עברתי מאופטלגין נוזלי לכדורים.האחות אמרה לי שאין צורך ליסבול ולא קורה שום דבר אם לוקחים כמה ימים אופטלגין. קשה לקום, קשה לשכב, קשה לשבת, קשה לצחוק ... הכל קשה במשך כמה ימים ובהדרגה נעשה קל יותר אבל... צריך ליזכור שלמרות הכל יש התרגשות ושימחה גדולה שנימצאים אחרי והכל עבר בשלום ויש תינוק/ת חדש במישפחה וזה תופס את מרכז העניינים ,ההכנות לחזרה הביתה וכו' וכל הכאבים ואי הנוחות מיתגמדים. לסיכום:היות ושתי הלידות הראשונות שלי היו רגילות יש לי את היכולת להשוות אצלי הניתוח היה מחוסר ברירה ובזכות זה יש לי ילדה מקסימה אבל אין ספק שמהלך הלידה עצמה בקיסרי יותר קל מפני שלא נידרש מאמץ,(הלידות הרגילות היו בלי אפידורל) אבל ההתאוששות הרבה יותר קשה. עכשיו אני בהריון רביעי שבוע 14. אומנם עוד מוקדם לחשוב על זה אבל ניראה לי שהרופאים יעדיפו לנתח אותי בגלל שאני אחרי קיסרי ומעל גיל 40. לא ניראה לי שאגיע לבי"ח מפוחדת יותר מאשר ללידה רגילה. מקווה שעזרתי, אשמח לענות לשאלות. הי יהלי, קודם כל, עליך לצאת מהפניקה, ז"א ללמוד קצת את הנושא, מאת: ענת ב. וזאת, על מנת שלא תגיעי לחדר הניתוח, כמוני בזמנו, משתנקת מבכי ומתדהמה. בהריון הקודם אפילו לא טרחתי לקרוא את הפרק בספר מדבר על ניתוח קיסרי. כ"כ היה ברור לי ש"לי זה לא יקרה". היה מפחיד מאוד להינתח בלי לדעת מה זה. בדיעבד, כמו אצל אמא שענתה קודם, השד לא היה נורא כ"כ, במובן שעצם הניתוח לא חיבל בקשר ביני לבין בני (לא הפריע להניק, או לטפל בו) וגם ההחלמה ממנו היתה קלילה יחסית - אבל אלו שני דברים מאוד אישיים. מיד אפרט בעניין הניתוח (מידע אישי בלבד, שאינו מהווה תחליף לידע מקצועי, שרק רופא או מיילדת יכולים לספק לך), אבל לפני כן אני מבקשת להדגיש שלדעתי ניתוח קיסרי צריכה להיות אחרונת האופציות אם אפשר ללדת בלידה רגילה בלי לסכן את האם והעובר, לא רק בגלל שמדובר בניתוח, אלא גם בגלל שניתוח בלידה ראשונה מסווג אותך לכל עתידך כיולדת כ-post-section, וגורם לך להפוך ל"לידה בסיכון" בפעמים הבאות. ניתוח קיסרי מנבא 50% סיכוי לניתוח נוסף בלידה הבאה, כי קיים חשש מסויים לפקיעת הצלקת בדופן הרחם במהלך הלידה. זה אומר סיכוי גבוה יותר ללידה התערבותית, זה אומר שהצוות פחות סובלני ויותר לחוץ... תני לי עוד כמה ימים (או שעות...) לעבור את הלידה השנייה שלי ואספר לך יותר מנסיון... לידה רגילה אחרי ניתוח קיסרי נקראת VBAC, ראשי תיבות ל-vaginal birth after caesarian, והיא דבר שצריך להתכונן אליו ולידע את הסביבה. ניתוח קיסרי הוא ניתוח לכל דבר, בין אם מדובר בניתוח חירום שמחליטים עליו מהרגע-להרגע בהמולת חדר הלידה בגלל זיהוי מצוקה עוברית, ובין אם מתכננים אותו מראש לנוחיות הכלל (וכל האפורים באמצע.) ההרדמה היא, לרוב, מקומית, באמצעות אפידורל במינון גבוה או ספינל-בלוק אחר, אך לעיתים נדרשת הרדמה כללית. אני נותחתי תחת אפידורל וממש הרגשתי איך לוחצים לי על הבטן כדי לחלץ את בני דרך הפתח הקטנטן (היום אורך הצלקת "שלי" כ-10 ס"מ והיא נסתרת בשערות ואינה נראית כלל). לוקח יומ-יומיים לחזור לתזונה נורמלית (בהתחלה מותר רק נוזלים) ולפעילות מעיים רגילה, ויש גם צורך בשיכוך כאבים די מאסיבי ב-12 השעות הראשונות, ועוד קצת/הרבה משככי-כאבים אח"כ (משתנה מאישה לאישה). כואב להתעטש, להשתעל, ולצחוק כמה ימים, ולפעמים צריך להיעזר בכרית כדי להניק. בד"כ ממליצים לרדת מהמיטה די מהר כדי להמריץ את ההחלמה, ולהיעזר כמה שפחות באביזרים טקטיים כמו רצועות כדי לקום. ממליצים גם להאריך את משכב הלידה בשבועיים (= לחכות עוד קצת עם התעמלות וסקס). אני אישית החלמתי מהניתוח יותר מהר משהיולדות שילדו לצידי בלידה רגילה החלימו מתפרי חתך החייץ, אבל זו השוואה של תפוחים לתפוזים. אם מדובר בניתוח מתוכנן, ז"א לא כזה שמחליטים עליו תוך כדי לידה בגלל סיבוך, בד"כ מאפשרים לבן-הזוג להיות נוכח לאחר שהולבש וחוטא ואז מקימים פרגוד מעל לבטן (אצלי היתה רק חצי פניקה, ונתנו לבן זוגי להיכנס, מה שבהחלט הקל עלי וגם עליו). במקרים של ניתוח בחירום בד"כ מעיפים את כל מי שלא ממש חיוני מהחדר למשך חצי השעה שהניתוח לוקח. לוקח בערך שעתיים להתאושש - עד שההרדמה מתפוגגת ואפשר להרגיש את אצבעות כפות הרגליים. בד"כ מאפשרים לבן-הזוג להיות איתך בהתאוששות, וגם לתינוק, וגם להניק מיד אחרי, אבל צריך לוודא זאת עם ביה"ח הספציפי. הכי חשוב, לדעתי, ללמוד כמה שיותר את כל האופציות ולהיות מוכנים לכל סצנריו. ידע הוא כוח, הצטיידי בו. ושיהיה בקלות ובמזל-טוב! היי מיכל מאת: איריס הדס גם אני כואבת את כאבך על הסבל הרב והמיותר שנאלצת לסבול במהלך הלידה. אני מקווה שתצליחי להתאושש לחלוטין בקרוב מאוד. (גם אני ילדתי בניתוח קיסרי, בהרדמה מלאה, אך אצלי לא היו נסיונות קודמים כפי שחווית את). באשר להתאוששות מן הניתוח עצמו, כמובן שהעניין הוא מאד אינדיבידואלי, כפי שסף הכאב של כל אחת מאתנו שונה. כאשר שוחררתי מבית החולים לאחר שבוע, כבר לא היו לי כמעט בעיות לעמוד על הרגליים ולבצע את הדברים הבסיסיים שנדרשו ממני (אבל באותה מידה גם לא היתה לי בעיה לשאת את שתי בנותי על הידיים גם בגיל שנתיים, כשהן עדיין לא הלכו בעצמן... כך שאין לי ממש בעיה להתמודד עם קשיים פיזיים). מיכל, באיזה בית חולים ילדת? מקווה שתצליחי להתגבר על האירוע הטראומתי כמה שיותר מהר, ובטוחה שתדעי להעניק לבנך את כל אהבתך על אף הכאבים שסבלת לפני שהוא צץ לאוויר העולם. לליא - נותחתי בארה"ב, בשיטת "משגב לדך", ובעניין ההרדמה והרתמות... מאת: ענת ב. : אני חושבת שלא מקובל היום לנתח בהרדמה מלאה אלא בהרדמה אפידורלית במינון גבוה. זה אומר שממש מרגישים כשצוות חדר הניתוח לוחץ על הבטן כדי לחלץ את התינוק, ביחוד אם החתך קטן (אם אינני טועה מוציאים את הרחם ומחזירים אותו פנימה.) אבל זה לא כואב. הייתי כשעתיים בחדר התאוששות, ממנו שחררו אותי לאחר שהשתכנעו שהשפעת החומר המרדים חלפה לה ושאני "מרגישה" את הבהונות. ההתאוששות עשויה להיות מלווה ברעידות ובטשטוש בראיה (ביחוד אם בוכים הרבה מלחץ ומאכזבה...) אציין כי בן זוגי היה איתי כל הזמן, למעט כשליווה את בננו מחדר הניתוח לתינוקיה, אבל זה היה בחו"ל, וממה שהבנתי מהסיורים פה זה לא כ"כ מקובל. ב"ליס" אמרו לי בפירוש שלא ניתן שבן הזוג יהיה נוכח בחדר הניתוח וגם לא בעת ההתאוששות, בטיעון שניתוחים קיסריים דינם כדין ניתוח גניקולוגי ופרטיות המנותחות האחרות (המתאוששות בחלל משותף) קודמת לצרכי היולדת ובן זוגה... לי לא הציעו רתמות - וטוב שכך. צריך לתת לגוף, לטבע ולזמן לעשות את שלהם ולקום בזהירות דרך הצד - כמו תמיד, בעצם. כדאי להיעזר בשרפרף כדי לעלות ולרדת ממיטה גבוהה. וכמובן להימנע מנשיאת משאות כבדים (תינוק זה לא כבד...) הנקה בקיסרי מאת: אורנה ילדתי לפני חצי שנה במשגב לדך בלידה שהיתה אמורה להיות טבעית והפכה לקיסרית ההתאוששות היתה מהירה הנקתי אחרי שעה ואני עדיין מניקה... הסיבה היחידה שאני חושבת עליה שנשים אחרי קיסרי לא מניקות היא האחיות בבתי החולים גם במשגב לדך האחיות היו מאוד לא מפרגנות להנקה כל הזמן ניסו להשפיע עלי לעבור לתחליף. אמרו לי שאחרי קיסרי אין חלב וחבל שהתינוק יסבול, סיפרו לי מעשיות שחלקן בגלל בורות וחלקן אולי בזדון כי תחליף זה יותר קל להן בקיצור צריך המון כח רצון ספר על הנקה ורצוי גם מדריכת הנקה - שהיתה מצויינת אבל באה אלימ רק כעבור 3 ימים זהו, בהצלחה והעיקר לא לפחד כלל. לא אמליץ לך במה לבחור, יכולה רק לספר לך על קיסרי מאת: אמא הי מיק, וברכותיי על ההריון. לא יעלה על דעתי להמליץ לך במה לבחור, ההחלטה תהיה שלך אחרי שתשקלי את כל ה"בעדים" וה"נגדים". אני ילדתי את בני בניתוח קיסרי (מצג עכוז, מיעוט מי שפיר...) ואני יכולה לספר לך עליו, אם את מעוניינת לדעת "איך זה". ההתאוששות באמת לא קלה, ואכן פגמה ביכולתי להניק (אם כי אני יודעת, תיאורטית, שהנקה אפשרית אחרי קיסרי), אבל במידה וזו האפשרות הנבחרת, מרצון או בלית ברירה - חשוב לי שתדעי שמבחינתי, לפחות, זה בפירוש לא היה נורא כמו שחשבתי: למחרת הניתוח קמתי והתהלכתי (נכון, קצת עקום, אז מה), וכשכאב נעזרתי במשככי כאבים (אופטלגין נוזלי, ומי שהמציא אותו ראוי לפרס נובל כי הוא עוזר!!! ובגדול!!!) - ובעקרון, עם כל מה שאני יודעת היום וכל מה שלא, עדיין בשורה התחתונה אני "נגד לסבול". באופן אישי הייתי מעדיפה לידה טבעית, ואני מקווה לחוות זאת בעתיד, אבל אל תתני לנשים "גיבורות בדימוס" להפחיד אותך עם ניתוח קיסרי. אם תצטרכי, או אם תבחרי, ללדת כך - דעי שה"שד" אינו נורא כל כך, ואפשר להתאושש ממנו. חשובה פי מיליון התמיכה הנפשית ומהבחינה הזו נראה שאת מסודרת... ובאשר לכוח הסבל, והפחדים שלך - אני זוכרת אותם, הייתי שם, פחדתי כמוך, ועובדה - אני כאן, אני אמא, וגם את תהיי! אני מאחלת לך מכל לבי הריון נעים ולידה קלה. תוכן התגובה: תגובות נוספות 28/3/2001  08:09 ליא, דמעות בעיני וצמרמורת בעור... - ענת ב 28/3/2001  08:37 ליא, אם נתעלם לרגע מהמרחק והזמן... - אמא 28/3/2001  08:49 ליא יקרה, מתרגשת איתך כשהרגע הגדול הולך ומתקרב - דיאנה 28/3/2001  08:54 בהצלחה - נועה 28/3/2001  09:05 ליא, אנחנו איתך! תחשבי מעכשיו עד למועד רק על טובת התינוקות ועל הגעתם לעולם ותשכחי על האכזבות ! בהצלחה! - אלן ש 28/3/2001  09:13 good luck! - aviva 28/3/2001  09:14 ליא - בהצלחה ! המון אהבה לך ולבנותייך העתידות להיוולד ביום הולדתי :-) - ענתי 28/3/2001  09:22 ליא, המון הצלחה. אני בטוחה שהכל יהיה בסדר... - נטלי 28/3/2001  10:13 ליא, מלווה אותך במחשבות. - גאיה 28/3/2001  11:05 ליא, שיעבור לך בקלות - איריס הדס 28/3/2001  11:06 ליא יקרה, שיעבור בקלות ומהר. תתאוששי במהירות ותהני מהקטנות!! (ללא תוכן) - שירז 28/3/2001  12:08 ליא בהצלחה, שיהיה במזל טוב, ושובי לעדכן אותנו (ל"ת)! - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית 28/3/2001  13:45 ליא, בהצלחה! (ל"ת) - מיכל ג. 28/3/2001  15:36 הי ליא. אל תתאכזבי והתמלאי בעוד הורות מספקת פי שתיים - הדס 28/3/2001  17:41 היי ליא, גם אני מתרגשת בשבילך, שיהיה לך טוב, קל וכיף לאחר מכן עם התאומות. ב ה צ ל ח ה !! ל"ת - יפה 28/3/2001  17:57 ליא-מצטרפת לכל האיחולים! מחכה בקוצר רוח לשובך ולסיפור המלא.בהצלחה!!! ל"ת - דנה 28/3/2001  18:11 ליא יקרה - רותי קרני הורוביץ 28/3/2001  23:50 ליא, בהצלחה!!! - לילך 28/3/2001  23:54 all the best for you and the babies לת - Ilana Shemesh, natural midwife 29/3/2001  00:36 תודה על כל התגובות המרגשות- והערה לרותי... - ליא 29/3/2001  00:57 ליא, בעניין ההתאוששות, - ענת ב 29/3/2001  11:43 הי ליא, טיפים מצוינים להתאוששות מקיסרי - רותי קרני הורוביץ 29/3/2001  16:42 עוד כמה טיפים... - ענת ב 29/3/2001  19:14 לליא, ולכל מי שלפני/ אחרי קיסרי טרי - לגבי הצלקת - הדס 29/3/2001  22:06 מורפיום אחרי קיסרי? - אמא 30/3/2001  01:02 אמא, אני אנסה לוודא מעל לכל ספק שזה היה מורפיום... - ענת ב 30/3/2001  08:21 ליא , היום זה היום! בהצלחה והרבה נשיקות לך ולקטנות.(ל"ת) - ענת סימון

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש