אבל אני מרגישה שיש מן זן חדש של נשים, שמחליטות להעיף את הבעל כמו מגף משומש. שכנה, שתי חברות(אחת התגרשה ואחת מתלבטת בגלל סיבה כלכלית), אמא של חבר מהכתה, דודה. אני מרגישה מוקפת... ולא מדובר בבעלים בוגדים, אלא באחלה בעלים (אחד אני אפילו מגדירה כמושלם מכל הבחינות). אותי זה מבלבל ומטריד. מעלה שאלות. אז נניח ומשעמם, לא נקשרים אליו? ומה עם חוויות משותפות, חברות עמוקה ונפשית. לאן זה הולך, איך אפשר לוותר על זה? לא יודעת, אני מרגישה מאוד קשורה לבעלי, עברנו כברת דרך ביחד, תקופות קשות יותר, פחות. שיחות, הרגלים, צחוקים. קשה לי לחשוב על חיים בלעדיו. נראה לי מוזר ובלתי אפשרי.
|
תוכן התגובה:
|