גם כן הייתי מתאפקת ומתאפקת ובסוף או שהייתי מגיעה לשירותים או שהיה בורח בדרך. היו לי אמנם דלקות חוזרות בשתן אבל ייתכן שזה היה כתוצאה מהתאפקויות, לא הוכח כלום, לא מצאו גם שום פתולוגיה. בסוף עבר לי לבד. זוכרת מקרה בכיתה ד שהתאפקתי כל ההפסקה ובסופה הייתי כל כך מלאה שלא יכולתי ללכת. איזו מורה מצאה אותי בחצר בוכה, זה יצא והתפדחתי נורא. ייתכן שזה היה הטריגר שלי לזכור ללכת בזמן, לא בטוחה.
חושבת שכדאי לדבר איתה, להסביר, להזכיר במתינות כמו שכתבו ולקבל את זה שזה אישו שלה שהיא צריכה לפתור ואתם יכולים רק ללוות. בבי"ס אולי לקבוע שתלך עם חברה "שתשמור" ליד הדלת במקום לנעול?
|
תוכן התגובה:
|