23/10/2012 19:22
|
רונה
|
מאת:
|
סוי יקרה
|
כותרת:
|
כל כך נגעת לליבי. אין לי הרבה תובנות. הרבה הזדהות והבנה לכאבך. כאבה של אישה שרוצה עוד ילד והטבע אומר לה- לא (בטוח???). אני מבינה ומזדהה עם הקושי הזה של הפרידה מחלום כי גם ההחלטה שלי לא לעשות עוד ילד היוותה פרידה מחלום- החלום לבת. ולי לא היו אילוצים פיזיים אלא בעיקר אילוצים לוגיים ורגשיים. אני מרגישה שאצלך האילוץ הפיזי- זה שזה לא בגלל החלטה שלך מותיר אותך עוד יותר חסרת אונים, כואבת וליבי ליבי איתך יקרה. כי הרי באמת ששני ילדים זה מספר מעולה. יש איזון בבית יש מקום ומרחב לכל ילד ההנהלות הרבה יותר קלה ופחות צפופה ועדיין- זה שהטבע החליט עבורך זה קשה. ואין לי איך לנחם. הרי ברור לי שאת יודעת להעריך את מה שכבר יש ואת יודעת להנות מהטוב והשפע של מה שיש כל זה הבל הבלים לעומת התחושה של "אני רוצה אבל לא יכולה". אבל יקירתי מניסיון - הזמן עושה את שלו. אני לא מדברת רק על ניסיון שלי אלא גם על חברות.כדאי שתדעי שהפוסט שכתבת מתאים כמעט לכל אישה שהגיעה לתום פרק הילודה שלה. אני גם כתבתי משהו דומה והתחושה הזו של אלוהים מה אני לא אחזיק שוב תינוק שלי בידיי ..לא אניק יותר? מגיעה גם אחרי השלישי..הרביעי...טוב בחמישי כבר לא:-) וכאן הזמן הוא רופא מצויין כי את תגלי שמעבר ללהנות ממה שיש- יש הנאות חדשות וגדולות לא פחות לפנייך וכשהן יגיעו הם ימלאו אותך עד הסוף. ואני יודעת שכשאיגע לגיל 41 42 (אחרי שאעבור קודם את משבר גיל 40 בשלום)יכול להיות שאתחרט ותחושת פספוס תתגנב שוב לליבי אבל זה גם יעבור ויש לי עוד הרבה חלומות להגשים. ובכלל השיעור הכי חשוב שלמדתי מהאין בת זה - אי אפשר לקבל הכל. את דווקא נקראת לי אישה שיודעת את זה. (אני לא ידעתי/חוויתי זאת ולכן גודל מפח הנפש שלי היה גדול כל כך). אז ככה זה. אי אפשר לקבל הכל והכי חשוב זה הבריאות שלנו ושל יקירנו. קבלי חיבוק רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|