"שיאצו הוא ענין של חמלה",

אמר פעם שי מזרחי (מורה לשיאצו ולרפואה סינית במכללת רידמן, מטפל בשיאצו, רפואה סינית ועוד),

כשבא להציג את השיאצו בפני קהל מתעניינים, ביניהם ישבתי גם אני.

בשבילי, לא היה צורך להוסיף ולדבר. מאז אני מגלה יותר ויותר עד כמה ההגדרה הזו מדוייקת וממצה.

 

השיאצו היא שיטת טיפול באמצעות מגע (בלבוש מלא), שהשפעותיה רבות, רחבות ומגוונות;

היא יכולה לעורר תנועת אנרגיה ודם בגוף, להזין, לנקות, להשפיע על גמישות הגוף, על השרירים, על העצמות, המפרקים, לאזן, לרפא. לטיפול יכולה להיות השפעה מעוררת או מרגיעה, לפי הצורך והרצון.

 

בחוויה שלי, השיאצו הוא שיטה עדינה והדרגתית, שמאפשרת תחושת שלמות.

הקסם של השיטה בעיני הוא בפשטות, בעדינות ובהקשבה שלה.

הלך-הרוח אליו מגיעים הרבה פעמים המטפל והמטופל במהלך הטיפול הוא שקט ומכונס,

ועם זאת של יחד, כאילו עטפה בועה אוורירית ולא נראית את המטופל והמטפל ותחמה אותם בעולם משלהם.

 

הלך-רוח זה, שהוא חוויה מופלאה כשלעצמו, מתאים במיוחד לקראת ובמהלך הלידה.

התקשורת באמצעות המגע מחליפה את העולם הענייני והמחושב של המילים ומאפשרת תמיכה ביולדת ושיתוף פעולה עימה, מבלי להפריע לה בריכוז המיוחד הנדרש לה בלידה.

 

כיוון שבעזרת השיאצו אפשר ללמוד ולתקשר דרך הגוף, טיפולי השיאצו בהריון (הניתנים לאחר סיום השליש הראשון של ההריון והמותאמים לאשה ההרה, לצרכיה, רגישויותיה ונוחיותה) יכולים לעזור לאשה ההרה להתמודד עם השנויים הגופניים בהריון וכן להתחבר, להכיר ולהקשיב יותר לגופה- ובכך להכינה להקשבה לאיתותי הגוף שלה בתהליך הלידה.

 

ברצף הזה, של ההריון, הלידה וההורות, השיאצו שייך גם לאחר הלידה- להרגיע, להקל, לתמוך בך בזמני עייפות כבדה וגם פשוט בשביל לטפל קצת בך, שתקבלי משהו לעצמך וכך תוכלי להתפנות ולאזור כח לנתינה הגדולה  שבהורות.

 

מי יתן ונדע כולנו לאזן את הנתינה והקבלה שלנו, ושנדע לחיות עם זה בשלום.

 

                                                                                    באהבה,

                                                                                    סמדר.