היום נדבר על התופעה הכי מפדחת של ההריון – הטמטמת. כן, אותה תופעה שגורמת לנשים שלנו לאבד מדי פעם קשר עם המציאות, לשכוח דברים חשובים (כמו הארנק) ולגלות אותם ברגע האחרון (לפני שעולים לאוטובוס), להיכנס לאוטו הלא נכון, לחפש את הפלאפון בזמן שהיא מדברת בו, ועוד מקרים הזויים ומשעשעים. אותנו, בעיקר. לא מאמינים? כנסו לאחד הפורומים העוסקים בהריון ותקראו את מה שהגולשות כותבות. ההסבר הנפוץ לכך הוא שינויים הורמונליים שמשבשים את הפעילות הקוגנטיבית של נשים הריוניות, מה שהופך את הנשים שלנו לא רק לפסיכוטיות אלא גם לסתומות..

אבל שניה לפני שאתם, הגברים, מתחילים לצחוק על הנשים שלכם, תדעו שזה יקרה גם לכם. כן כן. אתם בטח חושבים "אבל אנחנו לא עד כדי כך מטומטמים" ואתם כנראה צודקים, רק שבהריון הכל משתנה. מילא שזה קורה לנשים שלנו, זה טבעי ומובן, אבל כשזה קורה לנו? זו כבר פאדיחה. הרי אין לנו תירוץ, ההורמונים שלנו לא משתוללים והגוף שלנו לא עובר שינויים כאלה, אז מה קורה פה? מסתבר שהטמטמת מדבקת, ואין חיסון מפניה. ברגע שנדבקת, אבוד לך. תקווה שזה יעבור אחרי הלידה.

כשזה קורה לך בפעם הראשונה אתה לא משייך את זה בכלל להריון. אתה חושב לעצמך "טוב, אני טרוד במיליון דברים, קורה ששוכחים". אבל אחרי שכבר הספקת לשכוח את הגז ואת הבוילר דולקים, הבאת את המוצר הלא נכון מהסופר, שכחת מה רצית להגיד לפני שניה, פספסת משחק של מכבי ועוד כהנה וכהנה תופעות שאתה בוודאי תחריש (בכל זאת, גבר צריך לשמור פאסון), מחלחלת פנימה ההכרה המבעיתה שגם אתה נדבקת. הטמטמת תפסה אותך.

ואז אתה מצטרף לאותה קבוצה של גברים מיואשים שלא מספיק שהם סובלים מההורמונים של הנשים שלהם (ועל כך בפרק נפרד) ומהטמטמת שלהן (שכחתי את הארנק, תוכל לנסוע הביתה ולהביא לי אותו?), גם הם סובלים מהתופעה המפדחת הזאת, שלא אמורה לקרות לנו בכלל. אנחנו גברים, אנחנו לא שוכחים דברים חשובים. מה את צוחקת? זה בגללך בכלל.

הנשים שלנו? מגחכות בעונג. הן תכננו, קרוב לוודאי, גם את זה. הרי הן לא יספגו את הפאדיחה לבד. למה שהבדיחה תהיה רק עליהן? אחרי שהן סובלות מכל התופעות הפיזיות והרגשיות של ההיריון, הן חושבות שגם להן מגיע איזה צחוק טוב, הפעם על חשבון מישהו אחר. והמישהו הזה הוא אתה. ולכן, בלי לדעת, אתה הופך לכוכב בשרשורי טמטמת בפורומים הנבחרים, כש"אמא של תולי וגולי, "הריונית44" ו"שחר של עדי" מריצות עליך דאחקות כאילו אין מחר. כלבות.

אז מה עושים? הרי ברור שאנחנו לא נדבר על זה עם אף אחד ובטח שלא נכתוב על זה באינטרנט. אז אנחנו מתפדחים בשקט ומעבירים את הבאסה בעזרת כמה בירות. גברים מתקדמים בטח יצחקו על זה עם הנשים שלהם. כל השאר יכחישו כל קשר לדברים. ברמה הפרקטית - רצוי להחזיק את הדברים החשובים קרוב, לבדוק את עצמנו ואת הבית לפני שיוצאים ממנו, ולהצטייד בפנקס ועט צמוד, בעזרתם נוכל לרשום את הדברים החשובים, כמו פגישות, בדיקות, מה צריך להביא (אחרת נשכח, וכמובן שכל צד יאשים את השני), מה צריך לקנות עד רמת המותג והשם הספציפי. ברמה האישית - פשוט לצחוק על זה. זה עובר. בשאיפה.

והכי חשוב – לסגור את הברז של הגז כשיוצאים מהבית, ליתר ביטחון. ואל, אני לא מדבר מניסיון, מה פתאום.