ליאורי שלי (בת כמעט חודשיים) ישנה בין 6 ל- 8 שעות. אני יודעת שזה המון ואסור לי להתלונן, אבל הבעיה היא שהיא מתחילה את השינה מאוחר. בהתחלה היא היתה נרדמת בסביבות 1:30-2:30, וזה באמת היה נסבל, אבל לאחרונה היא נרדמת בשעה 4:30-5:30. נכון שאומרים לישון כשהיא ישנה, אבל זה פשוט סיוט להיכנס למיטה כשהכלבה נובחת על מחלק העיתונים.
לא משנה באיזו שעה קמים בבוקר, עדיין אני מרגישה סחוטה וממוטטת בשעות הקטנות של הלילה. ומכיוון שמאוד קשה לי לקום מהמיטה, אני פשוט לא נכנסת אליה מלכתחילה. כבר שכחתי מה זה להיכנס עם בעלי למיטה באותה שעה, ואני אפילו לא מדברת על דברים אחרים...
וגם בבוקר, כשאני ישנה, זו לא שינה מסודרת, כי אנשים עוד לא הפנימו שאסור להתקשר אלי לפני 11:00, ואני שומעת את בעלי מתעורר, וכמובן שפעמיים-שלוש צריך לקום לתת לקטנה מוצץ.
כבר ניסיתי הכל - למשוך אותה ערה כל היום, לתת לה לישון כל היום, תכשיר נגד גזים, לתת את הויטמינים בערב, לא לתת אותם בכלל, לעשות אמבטיה מוקדם, לעשות אמבטיה מאוחר, לעשות אמבטיה מוקדם, להישאר כל היום בבית, לצאת להסתובב, להעביר אותה חדר, לצאת מהחדר וכו'.
הדבר היחיד שלא ניסיתי הוא פשוט לתת לה לבכות, אבל אני לא מסוגלת לשמוע אותה בוכה, ולהתעלם.
גם אי אפשר לכעוס עליה, כי היא היצור הכי מתוק בעולם, והיא מסתכלת עליי בכאלה עיניים מעריצות, ומשפריצה חיוכים לכל עבר.
פעם בכמה לילות אני מתמוטטת, ואז בעלי המדהים לוקח אותה ומרדים אותה. אם יש מזל, יש בקבוק שאוב במקרר, ואז יש לי שקט (גם זה רק אחרי 2:00). ובעלי המסכן לא יודע אל מי לגשת קודם, לילדה שבוכה, או לאמא שלה שבוכה...
אבל בשבועיים האחרונים לבעלי יש עומס היסטרי בעבודה ובלימודים, וחוצמזה, יש לי נקיפות מצפון להעיר אותו באמצע השבוע כי אני יכולה "להחזיר" את שעות השינה האבודות, והוא לא.
בקיצור, אני מחפשת עזרה ואם לא אז סתם עידוד.
אני גם מרגישה שאני חיבת חופש, לילה אחד רק עם בעלי בלעדיה, אבל אני לא יכולה להשאיר אותה אצל אף אחד כשהיא ערה כל הלילה (וחוצמזה, שאני לא מתארת לעצמי שניה בלעדיה, אז לילה שלם?!?).
בקיצור, אשמח לעצות, או סתם זריקות עידוד (רק לכתוב את זה זה מקל).
תודה מראש,
אמא של ליאור
|
תוכן ההודעה:
|
