את בעלי הכרתי לפני 10 שנים ומאז אנחנו ביחד. בדרך נולד לנו בן. היחסים ביננו מ-ד-ה-י-מ-י-ם. בעלי הוא החבר הכי טוב שלי, הוא גבר תומך ומעניק, מפרנס בכבוד, הוא אבא נפלא (אפילו יותר טוב ממני), אין לי ספק שאיתו אני רוצה לצמוח ואיתו אני רוצה לחיות ואיתו אני רוצה להזדקן. אין לי גם שום ספקות באהבה שלי אליו שהיא גדולה וחזקה.
אבל... אם להיות כנה (ובגלל זה אני כותבת) יש בעיה בנושא יחסי המין, הבעיה הנ"ל איננה קשורה לעייפות או להולדת הילד או לקשיים בזוגיות, הבעיה היא שאין יותר תשוקה, אתן זוכרות את זה בהתחלה...איך הכל מרגש והכל חדש שרק כשהוא נגע בי הייתי....ועכשיו התשוקה הזו נעלמה, אני מתביישת לאמר את זה אבל אני חושבת שאני כבר לא נמשכת לבעלי. ואתן מאמינות שאני אוהבת אותוי מאד. זה פשוט שאני מכירה אותו כבר כל כך טוב, כל נקודת מגע, כל תגובה, מה הוא יגיד מה נעשה, ודווקא אנחנו מאד משוחררים מבחינה מינית וניסינו הרבה דברים סתם בשביל החוויה, ולא בנות הוא בכלל לא רע במיטה, למעשה הוא אפילו נפלא ואף פעם לא היו לנו בעיות במיטה מבחינת אורגזמות (כחכוח, וואו אני כ"כ נבוכההה).
לקיים יחסי מין הפך מצידי למין סוג של מעמסה. אני בן אדם מאד מיני וחושני וזקוקה לריגושים ולאחרונה אני מוצאת את עצמי מפנטזת יותר ויותר על גברים אחרים....וזה מפחיד אותי מצד אחד ומרגש אותי מצד שני.
בקיצור באמת אני לא יודעת מה לעשות, המצב כמו שהוא לא יכול להמשך כי הוא לא נעים לי. מה דעתכם? האם גם לכן רמת התשוקה ירדה? איך מרעננים את יחסי המין אחרי שמכירים כ"כ מקרוב את בן הזוג?
|
תוכן ההודעה:
|
