פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

12/2/2003 10:8 לחוצה מאת: הצילו - שני ילדים ואמא לחוצה כותרת: סוף, סוף אני מתודאה בפני עצמי - אני ל ח ו צ ה !!! אני מתחילה לחשוב שאולי האמהות גדולה עלי. יש לי למעשה שני תינוקות בבית - ה"גדולה" בת שנה ותשע, הקטן בן חודשיים. אני מרגישה שהמעבר מילד אחד לשניים גדול עלי ! אני מאוהבת עד מעל הראש בשני הילדים. אין כמו התינוק השליו והחייכן שלי עם חלב אם על השפתיים כדי לכבוש את ליבי, וגם אין כמו לדבר עם בתי בשפתה הטלגרפית והמשעשעת ולהעביר אתה את הזמן בכיף, אבל כשאני צריכה להעביר את זמני עם שניהם ביחד אני פשוט ל ח ו צ ה מאוד. זו המסקנה אליה הגעתי היום. אתמול בעלי הודיע לי כי יאלץ להשאר בעבודה עד מאוחר, וכי לא ידע על כך מראש ואני פשוט התפרצתי - מה פתאום ?! ואני אשה מאוד עצמאית, וזה כלל לא מתאים לי. עם בתי הגדולה ישר נשארתי לבד (גם לילות כשצריך)וכלל לא הרגשתי את ה"משבר" המדובר של מעבר מזוג למשפחה, לעומת זאת עכשיו אני מרגישה משבר רציני (אם כי לא בזוגיות). בעלי מאוד עוזר ואנו חולקים את הטיפול כמסגרת האילוצים הקיימים, כך שאני מאוד מעריכה שכל הסיטואציה של הלחץ היא אישית שלי, משהו בי מתפרק כשאני חושבת שאני צריכה לבלות את אחה"צ עם שניהם. אני גם מרגישה שאני במלכוד, כי עזרה יש לי בלי סוף, זו לא הבעיה ואני גם לא כל כך עייפה כי אני ישנה טוב בלילה (תודה לקטנצ'יק) ובכל זאת אחרי ששניהם נרדמים אני מתמוטטת (מדוכאת ? סחוטה נפשית?) אני מרגישה כל הזמן מה יהיה אם ... (אחד ינק והשני ירצה משהו וכו'), למרות שבדרך כלל הכל מסתדר על הצד הטוב ביותר (חוץ מפעם אחת שהיתה סצנת "על הידיים" של הגדולה כהקטן ינק והתפרצות זעם - שגם זה חדש אצלינו). כאמור, יש לי עזרה ואני מאוד מעריכה אותה, ומאידך נמאס לי מהעזרה. אני רוצה לנהל את המשפחה בעצמי בלי שכל הזמן יהיו פה אנשים. אני רוצה שיבואו חברים עם ילדים, כי זה נחמד, מעסיק את הגדולה ותמיד יש ידיים נוספות להרים את הקטן, אבל גם איך שהם באים אני רוצה שילכו ויהיה פה שקט ונתמודד רק אנחנוו לבד בלי המולה מסביב (אם כי תמיד אני מקפידה להשאיר זמן שקט למשפחה בלבד משעות אחה"צ המאוחרות ועד השינה). ביום הבחירות נשארתי עם שניהם לבד 8 שעות רצופות, שבסופן היה משבר ה"ידיים" שכתבתי עליו ודווקא עד אליו הכל היה בסדר (חשבתי לתומי), אבל אם הכל בסדר למה היתה התפרצות, ולמה אני סופרת את השעות? בקיצור... בלגן !!! טוב הקטן דורש את שלו, אני הולכת להניק... תוכן ההודעה: תגובות נוספות 12/2/2003  10:53 משקשקת ומרגיעה - הריונית בארונית 12/2/2003  13:27 מוכר לי - p 12/2/2003  13:53 הריונית בארונית - הוצאת לי את המילים מהפה וגם שאלה לאמהות ליותר מילד אחד - הריונית בארון 12/2/2003  13:57 רציתי לענות לך כבר לפני שעתיים אבל הקטנה התעוררה כי הגדול התנגש בעגלה שלה..... - שרי 2 12/2/2003  14:1 בדיוק היום התבכיינתי על אותו נושא (ועודדתי את עצמי) - תמי 12/2/2003  14:3 הי שרי... כתבנו ממש ביחד. אני מאמינה שהמעודד העיקרי פה הוא אהבת אחים. אין כמותה. (ל"ת) - תמי 12/2/2003  14:9 אין לי מה להגיד (עדיין) חוץ מיזה שתמי ושרי - ריגשתם אותי איזה תגובות מקסימות יישר כח לכולנו איפה אמא?11 (ל"ת) - מעיין של ליב 12/2/2003  14:15 אילו תגובות יפות. עלו לי דמעות בעיניים (אמרתי לחוצה, לא?) (ל"ת) - לחוצה 12/2/2003  14:18 ושכחתי להוסיף (טוב שתמי הזכירה לי) - הריונית בארון 12/2/2003  14:21 הלב המתרחב - כרמית_מ 12/2/2003  14:25 מה לגביי פסק זמן לעצמך? - רותם 12/2/2003  15:16 נפלאות האהבה - איריס גוב 12/2/2003  17:9 כל כך מבינה על מה את מדברת- - עוד לחוצה אחת 12/2/2003  17:21 ואז מגיע מספר 3...סתם - גילי אבישי 12/2/2003  18:14 בלב של אמא תמיד יש מקום לעוד אחד - מאיה של אופק ומעוף 12/2/2003  22:4 קראתי כמה הודעות אנונימיות ולרגע חשבתי שאולי אני כתבתי אותן - שבית 12/2/2003  22:25 שבית יקירתי, את ממש, אבל ממש לא דוגמא - איריס גוב 12/2/2003  22:29 o.t לגילי - נחמד לדעת שחושבים עלי... (ל"ת) - שבית 12/2/2003  23:29 והעיקר והעיקר - לא לפחד כלל!!!! - שרי 12/2/2003  23:54 שרי, שרי, ממחשבות אף אחת עוד לא נכנסה להריון. אז קדימה יקירה, למעשים! מספר חמש עובר דרך ארבע. (ל"ת) - איריס גוב 13/2/2003  8:39 תודה על העידוד! אני מרגישה יותר חזקה עכשיו. (ל"ת) - לחוצה

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש