בנות יקרות,
עידן נולד היום לפני חודש, ובחיי שאני מנסה לכתוב את סיפור הלידה, אבל לא מספיקה.
עברנו כל מני גלגולים איתו, כי הוא בוכה (אני חושבת) די הרבה: קודם הורדתי מאכלים כדי שלא יהיו גזים - בעזרת איילת והגזים אכן אינם - או לפחות נדמה לי שהבכי הכואב הזה עם ההתכווצויות נעלמו. יופי. אז שמחנו - מוקדם מדי.
אחר כך שיערנו שייתכן שהבחור פשוט רעב כי אמא שלו החליטה להניק רק מצד אחד כל פעם - התחלתי להניק משני הצדדים, ואכן במשך יומיים הוא הפך לרגוע ומרוצה. הרמנו כוסית תירוש בשמחה.
שוב - מוקדם מדי.
עכשיו הוא בוכה ב"סשנים" - בערך חצי שעה רצוף כל פעם, בערך פעמיים -שלוש ביום. קראתי ספר מדהים על בכי של תינוקות (של ד"ר אלטה סולטר) שם היא אומרת שבכי הוא דרך של התינוק להוציא לחץ - ומדריכה לחבק ולאהוב אותם כשהם בוכים ולהכיל את זה.
גם את זה אני עושה - והוא אכן נרגע מדי פעם, אבל גם ממשיך. ועכשיו גם נוסף החשש מלהפסיק את הבכי שלו, כדי לא לדכא את שחרור הלחץ.
וגם נראה לי שהוא בוכה הרבה.
הקיצר, זה נורמלי? איך היה אצלכן? למה לצפות? כי ממש קשה לי, אני מעבירה את היום בין פרץ דמעות אחד לבא אחריו, ולפעמים גם לי יש חשק להצטרף...
אני לא מצליחה לזהות את הבכי שלו, עוד לא בטוחה מתי הוא רוצה לאכול ומתי הוא רוצה נחמה על הציצי. אוף!
|
תוכן ההודעה:
|