|
2/4/2003 20:4
|
hilala
|
מאת:
|
לאורית ולכולן: יש סיבה לדאגה?
|
כותרת:
|
נתחיל מזה שאני גרה צמוד להורים שלי. יצא שהתאפשר לנו לגור בבית של המשפחה כתחנת ביניים (הבית הוא קטן מידי למשפחה יותר מורחבת וברור לכולם שתוך שנה שנתיים הוא יעבור לאחר כבוד לאחי הצעיר ממני).
בינתיים יש לעניין בעיקר יתרונות כי התברכתי בזוג הורים עם גבולות בריאים, כאלה שמטלפנים לפני שהם נכנסים ומעבר לזה שניהם אנשים עסוקים בעלי קריירה פורחת. מעבר לזה תמיד היו בנינו יחסים חמים וטובים.
עמרי בני יחידי בן שנה כיום ויוצא שהוא רואה את הורי על בסיס כמעט יומיומי.
עמרי מאוד קשור לאימא שלי וכשהוא בזרועותיה הוא לא מוכן לחזור לאף אחד מלבדי. ביומיים האחרונים הוא הולך ממני אליה ולא רוצה לחזור אלי בחזרה.
האמת היא שבהתחלה לא התרגשתי, הלכתי איתו. היום, אחרי שזה חזר שוב ובאופן ברור נראתה העדפה שלו אותה, עשיתי עם עצמי חושבים.
אחרי החושבים האלה אני יודעת בוודאות שאין מצב קיצוני של "התערבבות": אימא שלי שומרת עליו פעמיים בשבוע בזמנים מוגדרים (יש לו מטפלת ששומרת עליו כשאני עובדת), בנוכחותו אני היא "אימא" והיא "סבתא", במצבי מצוקה ובכי הוא מתנחם אצלי ואני עובדת משרד החינוך מה שמאפשר לי להיות אתו רוב היום.
ובכל זאת העניין קצת מוזר לא? מה דעתכן, יש סיבה לדאגה ושינוי אוריאנטציה?
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|
