12/12/2003 0:31
|
קרן (אחרת)
|
מאת:
|
יש לי רעיון טוב, ואני לא יודעת איך ליישם אותו
|
כותרת:
|
בעלי ואני אקדמאים. הוא יכול להעביר הרצאה על אסטרונומיה בלי להתכונן, ואני מסוגלת לדקלם את כל כתבי אייזיק אסימוב בעל פה. שנינו בוגרי הטכניון - אוניברסיטה תובענית מאוד. שנינו שרדנו דברים קשים בחיים, ויצאנו מחושלים. שנינו אוהבים אחד את השני "הכי בעולם", כמו ילדים קטנים.
ברק הוא התינוק הראשון שלנו.
ולמרות כל הרשימה לעיל - שנינו עומדים חסרי אונים מולו.
הימים הראשונים היו בלתי אפשריים. לא היה לנו מושג. איך לרחוץ אותו. מה לעשות כדי שלא תהיה לו תפרחת חיתולים. איך להלביש אותו. איך להחזיק אותו. כל התוכניות שעשינו והספרים שקראנו - שום דבר לא הכין אותנו לפרקטיקה.
הקדמה ארוכה, מה? יש עוד.
אמא שלי סיפרה לי שיום אחרי שנולדתי, אחות טיפת חלב באה אליה הביתה ווידאה שישלה מספיק חיתולים, לימדה אותה איך לרחוץ אותי, איך להחזיק, איך לחתל, בקיצור - כל הדברים שאמא צריכה לדעת. פרקטיקה.
היום אין דבר כזה. האחות בטיפת חלב - כולנו מכירות אותה. לרוב אין לה זמן, או שהיא סתם לא נחמדה. הן ממילא כורעות תחת העומס העצום, ואין להן יכולת לתמוך בקהילה (ועוד הולכים לקצץ אותן). במחלקת היולדות - אני לא יודעת מה מעבירים שם. הייתי עם תפרים, ולא יכולתי לקום מהמטה להסברים שלהן, ואף אחת לא באה לבדוק איך אני מטפלת בתינוק שלי. כנראה שהן שכחו ממני כי הוא היה צמוד אלי, ולא בתינוקיה.
ההורים שלי - עם כל כמה שאני אוהבת אותם - הם חיתלו תינוק בפעם האחרונה לפני 19 שנה. ההמלצה היחידה שיישמתי - להשתמש בפנאטן נגד תפרחת חיתולים - לא עבדה.
נו, מה הרעיון שלי? להקים קבוצה שתפעל בקהילה ותתמוך באמהות. אשה שתבוא הביתה ליולדת קצת אחרי השחרור מביה"ח, ותבדוק איך היא מתמודדת עם התינוק. שתפנה אותה לעזרה מיקצועית (יועצות הנקה, למשל) ולא רק פעם אחת - שיהיה מעקב אחרי האשה. לשים לב אם היא מדרדרת. להיות אוזן וכתף וחיבוק. לא וירטואלי - אמיתי.
נו, למישהי יש רעיון איך מיישמים את הדבר הגרנדיוזי הזה?
קרן
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|