|
16/12/2003 10:26
|
ליאת
|
מאת:
|
רגשות אשמה
|
כותרת:
|
לאחר שקיבלתי תשובות כל כך נהדרות על ספור הלידה שלי אשמח אם תוכלו לעזור לי בבעיה נוספת שלי.
במשך השנה וחצי הראשונות לאחר לידת בני רז הייתי מדוכאת עצבנית בצורה איומה ועוד שלל תופעות איומות שמתאימות בצורה קלאסית לדכאון אחרי לידה רק שאצלי היה ממושך מאוד כנראה בשל חוסר תמיכה.
הבעיה שלי היא רגשות האשמה האיומים שלא עוזבים אותי וממררים את חיי, אני מרגישה כאילו גרמתי לבני סבל בל יתואר ואינני מסוגלת לסלוח לעצמי על כך.
דוקא בשלבים המוקדמים כאשר אני הייתי כל עולמו ברוב הזמן הייתי חסרת סבלנות ומגעילה בעליל, סיפקתי לו את הטיפול הבסיסי כמובן שלא חסר לו כלום אך תפקדתי בהחלט בצורה לקויה ואף צעקתי על המסכן בחלק גדול מהזמן שלי איתו.
אני גם כמעט ולא זוכרת שום דבר מאותה תקופה רק שהייתה איומה מבחינתי ואני אף נאלצת להסתכל בתמונות מהתקופה כדי להזכר איך נראה ומה עשיתי איתו.
האם אני באמת כזאת אמא איומה או שזו תופעה נורמלית?
האם גרמתי לו נזק לטווח הארוך?,(יש לציין שכיום הקשר שלנו נפלא, אני רגועה ונהנית מכל רגע איתו)
אנא חוו דעתכן, תודה רבה, ליאת.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|
