|
21/12/2003 19:1
|
תסלחו לי הפעם על האלמוניות
|
מאת:
|
רוצה לספר לכם על חויה שהיתה לנו
|
כותרת:
|
היינו אצל דרורית אמיתי דרור להתיעצות בקשר לבעית התנהגות של הבת שלנו. אתם מכירים את המצב שלפעמים חושבים שיש כוחות עליונים בחדר?? ככה הרגשנו שנינו. היא ישבה מולנו והקשיבה בתשומת לב ואנחנו סיפרנו דברים. היא שאלה שאלות לא רבות ואנחנו ענינו ובהתחלה לא חשבנו שזה קשור ואחר כך היא הוליכה אותנו לאט לאט להבין את הדברים. נפתחו לנו השערים הנעולים של הילדה ופתאום חשבנו: איך לא חשבנו על זה קודם? איך הכל קשור לכל דבר? איך הפזל מצטרף לתמונה אחת? אז ברור שלא היינו מגיעים לזה לבד. היא הלכה אתנו יד ביד בעדינות יחד עם המון ידע וכנראה גם ניסיון גדול ואנחנו יצאנו מחדש לדרך. כשיצאנו משם הסתכלנו אחד על השני והחזקנו ידיים עד האוטו, מה שלא עשינו כבר כמה שבועות מרוב עצבים ומתח. באנו הביתה וניגשנו למיטה של הילדה וחיבקנו אותה ונישקנו אותה וירדו לי דמעות מהעינים והודיתי לאלוהי הילדים ולאלוהי האנשים שברא לנו את הילדה שלנו. זהו. רציתי לספר לכם כי היתה לי התרגשות גדולה ואני חושבת על זה כל היום.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|