בוקר טוב!
מצטערת ...יכול להיות ארוך ומבולבל
ובכן...אני וחמג'וקה הקטנה חזרנו הביתה...מוזר העולם שונה, מרגישה שכאילו נסגרה הדלת של החיים שהיו לי...כאילו עברתי בגשר והוא נשרף מאחורי...אין טעם להסתכל אחורה...דף חדש ואין לי מושג מה יהיה שם בדרך
שרדנו את הלילה הראשון בבית...בעלי, חמג'וקה ואני...כל כך כל כך קשה ומפחיד, הרגשתי שאני מתמוטת ומתפרקת...העולם כולו כמו אחורי ביג באנג, כאוס אחד ענק ומנקודה הזאות אנחנו צריכים להתחיל ולבנות עולם חדש...רק שכאן אין לך טעותה, רק חוויה של הרגע הטוטלית
היום זה היום רבעי בביתלעט לעט מתרגלים, למרות שאני עדיין לא מבינה את "שפת הבכי" שלה: האם זה רעב, פחד, שיעמום או חיטול...איפה לאזעזל האינסטינקטים שלי?חשבתי על עצמי כבן אדם מאוד אמוציאונלי ורגיש...והני, כרגע מרגישה כמו איזה קיר אטום...מצד אחד כל העצבים חשופים ורוטטים כמו מיתר כשה מכוונים אותו ומותחים ומותחים...מצד שני מן כהות חושים ועעעעעיייייפפפפפווווותתתתת.
טוב, מספיק עם הקטע הפסיכודאלי ששפכתי כאן...יש שאלות יותר פרקטיות. נתחיל בההנקה:
כנראה אני לא ממש קלטתי בבית חולים איך להניק בצורה נכונה...חמג'וקה לא משתפת פעולה ומסרבת בהיסטריה: נושכת ובועטת, סוגרת שפתיים...בקיצור לא!!! ואני דווקה כן רוצה להניק, כך שבינתיים התפשרתי על כך שאני שואפת חלב ונותנת לה מהבקבוק, לפחות בצורה כזאות היא מקבלת את חלב אם ולא תחליפים...השאלה היא שאין לי מושג כמה היא צריכה לאכול: אני שואפת כל שלוש שעות בערך 50 60 מ"ל, בינתיים זה הגג שלי...האם זה מספיק לה? למרות שהיא נראת נינוחה אחורי האוכל, אבל אולי וכל זאות זה לא מספיק, אבל אני לא מצליחה לשאוב יותר...
מה עושים? רק מחר אני יכולה ליצור קשר עם טיפת חלב...ואולי כל הזמן הזה אני מרעיבה אותה?
...טוב, כרגע היא נרדמה לי בידיים...אכלה רק 40 מ"ל...מחזיקה אותה וכותבת כאן בפורום, זה ממש כמו טרפיה...הה הה הה ...ניראה לי בזמן הקרוב אני "אשתרשר" פה בפורום...
תודה אם מישהו יענה לי בקשר לההנקה ובכלל אם מישהי מרגישה כמוני...
התחלנו יום רבעי בעולם החדש שלנו...
|
תוכן ההודעה:
|
