אתמול היינו בגן השעשועים, ולפתע הגיע בחור (שכבר ראיתי אותו פעם ברחוב שלנו) שברור לי שלוקה בנפשו. הוא הולך עם ווקמן רועש, יש לו מן מבט לטוש כזה, ממש מבהיל, והליכה קופצנית. לא שפוי, בקיצור. במצב רגיל אין לי בעייה עם אנשים חולים משום סוג, כל עוד הם לא מאיימים עלי כמובן, אבל אתמול הוא התיישב לידנו בספסל, הווקמן בקולי קולות, ומבט משונה כזה. הקטנה שלי היתה למרגלותי ושיחקה בחול, וגילתה כמובן התענינות במוסיקה ובכלל, נפנפה לשלום כי היא ידידותית, ומייד חטפתי אותה וברחנו לנדנדה וכל כך נשמתי לרווחה שהוא הלך. אני קצת מתביישת כי זה נשמע כמו דעות קדומות וחוסר סובלנות כלפי אדם חולה, אבל הבהלה הזו, כשהיא איתי, ומייד המחשבות של "מה היה יכול לקרות, ואם הייתי מפנה לשנייה את המבט, ואם מישהו מטורף יחטוף אותה, או סתם יפחיד אותה ו..ו..ו.." לא בא לי להיות אם היסטרית כמובן, אבל לא מסוגלת לקחת סיכונים. אולי גם הוליווד אשמה? הסרטים כל כך מפחידים..
|
תוכן ההודעה:
|
