|
23/6/2004 16:32
|
אמא לתאומות מתוקות
|
מאת:
|
מבקשת לשפוך את הלב. קשה לי.
|
כותרת:
|
אני במצב קשה מאוד. אני לא יודעת ממה להתחיל. אני אתחיל מהתחלה.
אני בת 28. עליתי לארץ בגיל 18 וחצי מרוסיה. עשיתי עליה לבד. ההורים שלי נשארו שם. אני בת יחידה. בארץ הכרתי איש מקסים, התחתננו וניסינו להביא ילדים ולא כל כך הלך לנו. פנינו לטיפולי הפריה חוץ גופית. עכשיו יש לנו 2 ילדות תאומות מקסימות - מיה וליהי. בנות שנה וחצי.
הכל טוב ויפה, אבל לפני כשנה ההורים שלי התגרשו. אבא שלי הכיר מישהי ועזב את אמא שלי. ואז, אמא שלי החליטה שבגלל שאני כבר גרה כאן, אז היא גם רוצה לחיות בארץ לצידי. ואז, נפלו השמיים. היא קיבלה סירוב על ידי משרד הפנים. סיבה - היא לא יהודיה. אני עשיתי עליה כבת לאב יהודי. אבל היא כבר לא יכולה לעשות עליה משום שהיא לא יהודיה וגם משום שהיא כבר לא חיה עם אבא שלי. היא נשארה שם לבד. ללא משפחה. משרד הפנים מסרב לעזור. אפילו זה שאני בת יחידה ואין לה יותר ילדים - לא מעניין אותם.
החברים שלנו הציעו לה לעשות גיור - אבל מי כמוני יודעת מה זה לעשות גיור. תסלחו לי. זה ממש סיוט. השפלה שלא דמיינתן אפילו. אני עשיתי גיור ובאתי לעשות את הגיור עם הרבה מאוד רצון וחשק. אבל ההתנסות של הרבנים, היחס כלפי המתגיירים, הבוז וההשפלות שהרגשנו רק גרמו לשינאה רבה כלפי העולם הדתי. הרגשתי נורא אז. עקבו אחריי, באו אליי הביתה לבדוק אם אני מחזיקה חזיר במקרר, דיברו אליי כל הזמן מאוד לא יפה, כל הזמן ניסו להכניס לי לראש שכל עוד אני לא יהודיה - אין לזכות דיבור. אני כמו כל חיה אחרת - פרה או כלב. מי שלא יהודי הוא לא בן אדם.
טוב, בכל זאת עשיתי את הגיור. התגברתי על זה.
אבל אני לא מעוניינת שאמא שלי תעבור את מה שאני עברתי.
ועכשיו אני שוחחתי איתה בטלפון - היא בוכה מהפרידה שיש ביננו. קשה לה מאוד. היא רוצה להיות איתי.
יחד עם זאת היא גם עושה כמה דברים שמרגיזים אותי. היא דורשת מאבא שלי סיוע כספי בכל דבר. היא שונאת אותו ממש, בגלל זהוא עזב אותה.
כשדיברתי איתו הוא ביקש שאני אשלח לו תמונות של ליהי ומיה, ואמא שלי כששמעה את זה אמרה לי - לא! שלא תעיזי לשלוח לו! לא מגיע לו! וכו" וכו".
אני רבתי איתה. אמרתי לה שזה לא בסדר שהיא מנצלת את היחסים שלי עם אבא שלי וטובתה או לרעתה. היא גם דורשת ממני שאני אלחץ על אבא שלי שהוא יממן לאמא שלי את הנסיעות, קניות וכו". אמרתי לה שאני לא רוצה להתערב ביניהם. זה עניין אישי מאוד שלהם ואני לא צריכה להיות מעורבץ .אז היא מאוד נפגעה וטרקה לי את הטלפון. כל זה מחמיר גם בגלל המרחק ביננו וחוסר אפשרות להיפגש ולחיות יחד.
בקיצור, ממש קשה לי. אני ממש סובלת ואני מרגישה עצבנית. אני לא יודעת מה לעשות.
סליחה שיצא ארוך. באמת מתנצלת.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|
