|
8/7/2004 12:8
|
אבא
|
מאת:
|
רק על הידיים....
|
כותרת:
|
שלום רב, יש לנו בעיה לא פשוטה ואני מקווה שמישהו יכול לעזור לנו.
אנו הורים לתינוק בן חצי שנה. מאז שהוא נולד הוא התרגל להירדם על הידיים בלבד (אחרת הוא פשוט היה נשאר ער למשך שעות, עובר את סף השינה, ונעשה עצבני ובוכה). אשתי ואני מנסים כבר מספר שבועות להרגיל אותו להירדם לבד (אחרי שהוא אכל כמובן - ואגב הוא רק יונק) אבל ללא הצלחה. ניכר בבירור שהוא מצפה לכך שנרים אותו, והוא ממש כועס שאנו משאירים אותו במיטתו, וזה ניכר בהתנהגותו (הוא רוטן, בוכה קצת, מנג'ס וכו'). למרות שהוא מת מעייפות הוא פשוט מסרב לישון. הוא גם לא רוצה לקחת מוצץ או כל חפץ מרגיע אחר, ואנו מרגישים חסרי אונים ומתמוטטים מעייפות, בעיקר אשתי שצמודה אליו כל הזמן היות והוא יונק בלבד ומסרב לקחת בקבוק. כבר כמה חודשים כל שעות הערב המאוחרות בין 21:00 ל-24:00 מוקדש לניסיון להרדים אותו. (לנו כמובן אין שום זמן פנוי לעצמינו - וגם זאת בעיה נלווית לזוגיות).
יתרה מזו, וזו בעיה רצינית, גם אחרי שהוא כבר נרדם על הידיים, ברוב המקרים הוא מתעורר דקה אחרי שאנו מניחים אותו במיטתו, ומתחיל לבכות שוב (הוא כנראה חש "שנטשו" אותו אפילו שהוא נרדם). אז על פי רוב אשתי לוקחת אותו ומנסה להניק אותו שיירגע והוא אכן נרגע ונרדם. כל הבלאגן הזה חוזר כמעט כל יום ואנו חסרי אונים. בנוסף, בזמן האחרון אנו שמים גם לב שהוא נוטה להתעורר פעמיים שלוש בלילה מתוך שינה, מיילל וכאילו מבקש את קרבתינו. הוא אינו רעב כלל, אלא רוצה קצת ציצי להירגע ואז הוא חוזר לישון. אשתי בטוחה שיש לו סיוטי נטישה בגלל שאנו מנסים להקנות לו הרגלים, ותחושה זו רק מעיקה על שנינו. אולי אנו באמת מתסכלים אותו? אולי אנחנו צריכים לתת לו מה שהוא צריך?
מצד אחד, אנו מבינים שהילד קשור אלינו אבל מצד שני חייבים להקנות לו סדר יום, וגם אנו כבר מותשים ללא יכולת להקדיש זמן לעצמינו. אשתי לא ישנה לילה אחד כמו שצריך במשך חצי השנה האחרונה, ואני לא יכול לעזור כיוון שהוא רק יונק, ובכלל דורש את החום והקרבה של היניקה גם בלי לאכול. אני גם מאוד חושש מהעתיד, שהרי הוא יהיה חייב להיגמל מהציצי מתישהו ואני חושש שככל שיעבור הזמן, כך יהיה קשה יותר להרגיל אותו למשהו אחר...
האם יש בכלל איזשהו פתרון למכלול הבעיות הנ"ל?
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|