תמיד אני קוראת את מה שאתן כותבות לנשים עם בעיות בזוגיות ומתפעלת מהחכמה, הרצון הטוב ,העצות והכנות. ואני מבקשת לעצמי את כל אלו ומתפללת שתענו כי אני זקוקה לכן , למישהו ובעיקר שלא תשאירו אותי בודדה .
כן , אז גם אני ... אחרי 12 שנות חברות ו4 שנות נשואין וילד , לא בטוחה שאני אוהבת. כל דבר שהוא עושה מעצבן אותי. חמור מהכל - אני לא מעריכה אותו.הוא לא מספיק יפה , חכם , אין לא בטחון עצמי , הוא אינו אסרטיבי , משעמם ....מה מצאתי בו ? וכמובן שאני מרגישה אשמה שאני מרגישה כך. אבל לא יכולה לעצור את המחשבות. רואה גם שהוא הבן אדם הכי נאמן בעולם (וגם זה מרגיז...) , ושהוא תומך ונותן קרדיט ומטפל בילד מקסים ואוהב.
ומצד שני , אוהבת את חיי המשפחה שלי , לא רוצה לפרק , אוהבת את המסגרת ,רוצה ילדים .... תוהה אם לא הכל פשוט שאלה של עייפות ?!.
כרגע אין לנו כסף ללכת לטיפול ביחד או לחוד...
אני מבקשת את המילים שלכן. לא ייודעת בדיוק מה. אולי כנות , מחשבה , קו....
תודה.
|
תוכן ההודעה:
|