חברה שלי כ"כ רוצה להכנס להריון, הרבה לפני שאני נכנסתי ובכלל חשבתי על זה ולא ממש מצליחה ורוצה לפרגן לי בהריון שלי. אני לא מסוגלת לצאת מהבועה שלי של ההריון ושל ההתרגשות שלי ממנו ולהבין אותה. ברמה השכלית אני מבינה אותה נהדר אבל לא מצליחה לגלות טיפה של רגישות כלפיה וכלפי חוסר ההתעניינות שלה בי. אני ממש מתוסכלת מזה אני מרגישה ממש אדם רע. נכון שיש לי את כל הסיבות והתרוצים כי אנחנו רחוקות גם ככה כבר הרבה זמן והיא יכולה לעצבן אותי בהרבה דברים אחרים אבל זה הורג אותי שאני רק כועסת עליה, מאוכזבת ממנה ופשוט לא יכולה לראות חצי מילימטר מהצד שלה.
|
תוכן ההודעה:
|