שלום לכולכן המון זמן לא כתבתי, אבל אני בהתלבטות ואשמח לשמוע מה אתן חושבות. לילדתי בת השנה ושבע היתה מטפלת בשמונה החודשים האחרונים. בחרתי אותה בתקופה לחוצה ולכן די חיפפתי: לא התקשרתי לשמות הממליצים שהיא נתנה ולמרות שבתוכי לא מאוד התחברתי אליה, הסתפקתי בזה שהילדה לא בכתה כשהיא היתה איתה (היא היתה אז בתקופה שהיא בכתה כמעט מכל זר) ושכרתי אותה. גם העובדה שהן היו רוב היום בבית ובעלי עובד בבית הקלה עלי את הבחירה. במשך שמונה חודשים לא השתנה הרבה: אני עדיין לא ממש חיבבתי אותה, גם את בעלי היא די שיגעה (היא מדברת המון ודי שתלטנית) גם בתנו לא מאוד שמחה לקראתה בבוקר, אבל בעלי דיווח שהן מסתדרות בסדר, אין בכי או מצוקה ומכיון שהיא היתה מאוד דייקנית ואחראית ודיברה המון על כמה שהיא אוהבת את הילדה, לא רציתי לטלטל את הסירה. מההתחלה היה ידוע שבספטמבר הילדה הולכת לגן ומכיון שהמטפלת ממילא התכוונה לנסוע לחודש וחצי לבן שלה בחו"ל זה הסתדר. (היא התכוונה לנסוע לפני והזיזה כדי שיהיה נוח עם הגן). היתה לי תחושת הקלה שזה נגמר אבל התכוננו לגמור את זה יפה, לתת לה כסף על ימי חופשה וגם דיברתי איתה על להעזר בה כשבעלי יהיה במילואים בעוד חודשיים. ביום שישי נתקלתי בסופר בשכנה שלנו עם בת בגיל דומה לשלנו, הזכרתי את המטפלת ואז היא סיפרה לי ששבוע לפני כן בגינה, חברה שלה אמרה משהו כמו: "ראית איך המטפלת הזאת מתנהגת לילדה?" והצביעה על המטפלת שלנו, השכנה התענינה למה היא מתכוונת ואז החברה סיפרה שהמטפלת מושכת מאוד חזק את הילדה (היא תיארה את זה "עד שהידיים שלה נהיו אדומות"), קוראת לה "ילדה אגרסיבית" וכלל מתנהגת אליה בצורה שצרמה לאמא הזאת. היה מאוד קשה לשמוע את כל זה וכדי להיות בטוחים הלכתי עם בעלי לשכנה והתקשרנו לחברה שלה כדי לשמוע בגוף ראשון והיא אישרה ואמרה שהיא כמעט לא הולכת לגינה הזאת אבל בפעמיים שהיא התה, ממש צרם לה איך שהמטפלת מתנהגת. עכשיו אני בהתלבטות: אני צריכה לראות שוב את המטפלת ולסגור עיניינים. אני יודעת שכרגיל יש בנינו נשיקות וחיבוקים ובייחוד בפרידה אבל עכשיו אני כועסת עליה מוד ולא בא לי לזייף חום וגם לא ללכת לקראתה עם ימי החופשה שאנחנו חייבים לה. אבל האם כדאי לי להתעמת איתה ולהגיד לה באמת מה אנחנו יודעים רק כדי שלא אצטרך להתנהג בצביעות (דבר שאני שונאת) או פשוט להיות פולניה טובה (מה שאני באמת), לחייך מהשפתיים החוצה ולהשאיר אותה בתחושה שהכל בסדר, כך שהיא בטח תתפלא למה פתאום אנחנו מאוד רישמיים בקשר לימי החופשה, ובהמשך למה אנחנו מתעלמים מכל דיבורי המילואים ואם היא תתן את שמנו בתור ממליצים הרי לא נמליץ, להיפך! וגם להשאר עם כל הכעס הזה בפנים זה לא קל. מצד שני מה היא יכולה להגיד? היא תכחיש וזהו ואז אי הנעימות תהיה בחוץ. מה אתן הייתן עושות במקומי?
|
תוכן ההודעה:
|