פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

23/10/2004 0:2 אופירה מאת: אני בדילמה קשה ויודעת שתדעו למצוא את הדרך לפתוח בפני כיווני מחשבה חדשים (קצת ארוך) כותרת: אז ככה , עידו (2.4) בגן כבר שנה שניה, שנה שעברה היה ילד חיובי חיכן ומאד חברותי. שנה שעברה היה במשפחתון 5 ילדים והשנה 23. פתאום הגננת מספרת לי שהילד מרביץ, בהתחלה חשבתי, בטח ראה ילדים אחרים, למד, נלחם על שלו, נלחם תשומת לב, על צעצועים, אולי הוא בכלל מחזיר כי מרביצים לו, אבל לא התרגשתי יותר מידי, כי מה לעשות ילדים מרביצים. חשבתי אולי זה הגיל, אולי קשה להתמודד עם עוד 23 במיוחד שבגן הקודם הגננת מאד אהבה אותו ואין לי מושג איך עכשיו. בכל אופן, זה לא השתפר, זה החמיר, והתחלתי לחשוב, שאולי הילד במצוקה. הגננת סיפרה שהשבוע היא הושיבה אותו לאכול ארוחת צהרים לבד כדי שילמד לקח. והוא בכה איזה חצי שעה והיא אמרה שהוא נורא נעלב והיא חושבת שככה הוא אולי ילמד. אני לא יודעת אם זאת הדרך, להעליב כדי שילמד אבל מצד שני אני לא נמצאת שם להתמודד עם כל המסה של הילדים ועם כל הבעיות של כולם וצריך שתיהיה כנראה איזשהי משמעת. אבל זה לא נגמר כאן, שילשום הוא דחף מישהו והיא שמה אותו לשבת בצד ולקרא ספר ("הלו, הלו אבא" קצת חסר טקט לדעתי כשאבא שלו בחו"ל אבל מילא) הוא קרע את הספר והיא כעסה עליו מאד. עכשיו מה שקורה מבחינת הילד, ממה שאני רואה, שה שהילד לא כתמול שלשום. מה הכוונה. הילד הגמול חזר לעשות במכנסיים, כבר היה גמול אפילו בלילה, ופתאום בימים האחרונים עשה פיפי בלילה במיטה. וגם במהלך היום הוא עושה פיפי במכנסיים ונראה נורא מפוחד כשהוא עושה את זה. הוא כל דבר בודק אותי ומסרב לכל דבר. אבל הכי נורא שהוא לא מקשיב לי. גם בדווקא וגם במאין הסתגרות. וזה הדבר שהכי , אבל הכי מפריע לי. והאמת שגם המשפחה שאלה מה קרה לו. הילד החברותי והנחמד הסתגר, הוא לא שומע לא רואה מה קורה סביבו, הוא מתרכז במשהו ולא עונה, אבל בקיצוניות, תמיד יש משהו כשמסתכלים טלוויזיה נניח מרוכזים , אבל ממש כאילו נסגר בתוך עצמו ולא שומע אותי. אני ממש צועקת "עידו, עידו, תסתכל אלי, תענה לי" ורק כשאני מזיזה אותו הוא מסתובב וזה לא בעית שמיעה כי הוא שומע טוב מאד. אני לא יודעת מה זה התופעה הזאת?אני חושבת שהילד במצוקה. תחושת הבטן שלי אומרת שהוא עובר משהו מאד לא טוב. ואין לי מושג מה לעשות ואיך להתמודד עם זה. מה דעתכן?זה הגיל או מצוקה אמיתי? מה אפשר לעשות? אני צריכה לדבר עם הגננת? ואם כן מה להגיד לה? ומה להגיד לו, איך להוציא אותו מה"הלם" הזה? תודה יקירותי, למי שהגיעה עד לכאן כל הכבוד- באמת. מה דעתכן? תוכן ההודעה: תגובות נוספות 23/10/2004  2:51 לפי דעתי... - אמא לשלושה 23/10/2004  3:18 מסכימה מאוד עם אמא לשלושה - שרון-ש 23/10/2004  7:4 יש לי הרגשה שהגננת ממש לא בכיוון הנכון - לוליק 23/10/2004  8:6 אופירה יקרה - ליאורקה 23/10/2004  10:58 תסלחי לי, אבל אני מזועזעת - מירי2 23/10/2004  12:28 תודות ועידכונים - אופירה 23/10/2004  15:0 מאוד מסכימה עם מירי2! - אנה 23/10/2004  15:15 להחליף גן ומהר !! - רונה 23/10/2004  17:19 גם לי נשמע שיש בעיה בגן - רינת של עידן 23/10/2004  18:39 מסכימה מאוד עם מירי2 מלבד דבר אחד... - ליאתיתי 23/10/2004  20:18 אני חושבת שגם כדאי לשים לב לעוד כיוון - (ל"ת) - אמא של גלעדוש 23/10/2004  20:29 סליחה - עכשיו התוכן! - אמא של גלעדוש 23/10/2004  23:1 אופירה - אין לי אפשרות לקרוא כרגע את כל התגובות ואני עונה ישר ובקצרה - תמרה 24/10/2004  1:33 עכשיו אני לגמרי מבולבלת - אופירה

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש