אז ככה.אני כבר הרבה זמן באתר.ופשוט עלה לי הנושא הזה בראש ורציתי לשאול אתכן.
אני בת 26,אמא לילד מתוק בן שנתיים וחצי.ועכשיו בהריון בחודש חמישי.
העניין הוא שיחסית לאמהות אחרות לפחות ככה נראה לי.אני מרגישה איזשהו חוסר ביטחון .לא בגידול הילד,אלא יותר בבילבול פנימי שלי.אני מרגישה לפעמים מעין ילדה מגודלת שעדיין מפונקת.למרות שהחיים הם קשים ואין בהם שום דבר מפנק למעשה.לא כלכלית,לא נסיעות ולא שום דבר אחר למעשה.
אני מרגישה מצד אחד שאני לא אמא חזקה כמו שהייתי רוצה להיות .למשל להיות מסוגלת להתמודד עם סצנות שהילד עושה לי כשהוא בוכה,בבית או ליד אנשים.היכולת לעשות דברים.כמו להטיל מרות,או ללכת.או פשוט להיות חיובית,ולא לקחת ללב ילד קטן.ומצד שני חוסר ביטחון שלי אישי.אני לא מרגישה שאני יודעת לעשות דברים כמו לבשל,או לרקום,למעשה אני לא יודעת לעשות כלום.וזה מצחיק אותי.אני גם לא רוצה ללמוד כלום.כי אני עובדת המון שעות,אני גם בהריון,גם אמא.ולא נותר לי כוח.אני רוצה להיות אמא שפוייה.זה הכי חשוב לי למעשה.אז לדוגמא כשהילד בוכה ליד אנשים ומתחיל לעשות בעיות כשאחרים אף פעם לא עושים את זה.לא תמיד יש לי סבלנות.אז הרבה פעמים אני מבקשת עזרה מבעלי.או פשוט שותקת כמו דג.ומשתדלת זמנית להעלם.למרות שאני מאוד נהנית מחברת אנשים .מאוד מאוד.
אז זהו.שילוב כזה מוזר.של אישה צעירה שמרגישה קצת אבודה.אם כי מאושרת מהרבה בחינות.מה אתן חושבת על מה שכתבתי
|
תוכן ההודעה:
|
