ומזהירה מראש - וידוי חושפני כואב..
ולוידוי: מצבי הנפשי רע ונראה לי שהוא הולך ומתדרדר.
בהריון עם גיא עוד לפני הבדיקה הביתית ידעתי שההריון בסדר. לכל הבדיקות הלכתי בשמחה וציפיה לראות אותה.. היה לי ברור שלא יגלו שום דבר לא בסדר..
והפעם מתחילת ההריון יש לי תחושות לא טובות. כל פעם שאנחנו הולכים לרופא אני מגיעה עם תחושה שהוא הולך להגיד שאין דופק או משהו כזה ולהתחיל לדון איתנו בהפלה..
ביום רביעי בערב גיסתי ילדה בשבוע 35. הילדה נולדה 2.5 קילו שזה בסדר. אבל הייתה לה הפסקת נשימה וכרגע היא בפגיה. היא לא מונשמת - נושמת לבד. ולקחו דם לבדוק שאין זיהומים - תוצאות יהיו ביום ראשון אז אנחחנו מחכים ומקווים שהכל יחזור בסדר והיא תשוחרר הביתה. הלכתי כמובן לבקר. את הילדה לא נתנו לראות - לפגיה רק הורים וסבים מורשים להיכנס. אבל ישבתי עם גיסתי. הייתה לה לידה לא קלה ודי ארוכה - די דומה לשלי, שנגמרה, כמו אצלי, בואקום. ושמעתי ממנה על הלידה ועל תינוקות אחרים בפגיה [שלהם היא כנראה ההכי גדולה שם..] בקיצור אצלי מפלס החרדה רק עלה... כמעט את כל הלילה אחרי ביליתי בבכי בלתי נשלט... כשגיא ישנה לידי [היא לא התעוררה רק מדי פעם מתוך שינה חיפשה את היד שלי וליטפה קצת.. ]
אז ממה אני חרדה? מהלידה עצמה.. שתחזור לי חווית לידה מזעזעת כמו שהייתה אצל גיא - אבל בזה אני מתכננת לטפל - דיברתי עם מיילדת ממאיר שעושה קורסים ללידה שניה - קורס פרטני - שכולל עיבוד של הלידה הראשונה ודמיון מודרך ונתינת כלים ללידה השניה - נראה לי שזה בדיוק מה שאני צריכה בנושא הזה.
שההריון בכלל לא יגיע ללידה - כאמור אני ממש בחרדה שמשהו יקרה.. ועם זה אין לי מושג מה לעשות. ברור לי שזה לגמרי נפשי. כל הבדיקות שעשינו עד עכשיו תקינות לחלוטין. וגם ברור לי שהבדיקות הן לא מה שירגיע אותי גם אם אעשה מי שפיר לדוג. כי הבעיה היא בתחושות ובהן קשה להיאבק.
שמשהו יקרה לילד/ה [אנחנו עוד לא יודעים מה יש בפנים..]... ויש את גיא איך אני אקרע בין שניים?
ויש קצת חששות מאיך אני אסתדר אחרי עם שניים - אבל זה באמת בקשוי מדאיג אותי כי יודעת שיהיה בסדר. היה קצת קשה בהתחלה אבל בעזרת האביר המדהים שלי נעבור את ההתחלה הקשה ויהיה בסדר.. אבל עד שנגיע לאחרי...
ואני לא יודעת אולי זה נורמטיבי שיש יותר חששות בלידה שניה - כי את יותר יודעת מה תאבדי אם יקרה משהו? כי זה כבר לא שני הורים וילד אלא יש עוד ילד לחשוב עליו? כי את יותר חשופה לסיפורים? כי פתאום הסיפורים יותר נוגעים כי יש לך כבר ילד ואת מבינה אחרת מלפני כן את משמעות הדברים?
בקיצור לא יודעת..
POOH
|
תוכן ההודעה:
|